יצחק איזי קנולר ז"ל

קורות חיים

יצחק, בן גרציה ומשה (מוריץ), נולד בקרפלד שבגרמניה בו' באדר תרנ"ב (05.03.1892). גדל והתחנך בגרמניה.

משבגר נישא ללילי לבית רוזנבאום, לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. בשנת 1936 עבר עם משפחתו לאמסטרדם שבהולנד.

בסתיו 1942, במלחמת העולם השנייה, אחרי נסיון כושל להימלט לשוויץ משם הוחזרו מיד, עברו יצחק ומשפחתו לבריסל שבבלגיה והסתתרו שם עד תום המלחמה. כל אותו זמן היה יצחק פעיל במחתרת. מיד בתום הקרבות הקים בעיירה לב בבלגיה 'הכשרה' לחלוצים בוגרי בני-עקיבא לקראת עלייתם לארץ ישראל. כן היה פעיל בהוצאת יתומים יהודים ממנזרים, שם הוסתרו בזמן המלחמה, ובהשבתם ליהדות. לשם כך הקים בכפר מרקיין בית יתומים ובו בית-ספר מקצועי יהודי-ציוני. במקום עברו כמה מאות יתומים, ורובם עלו ארצה.

בכל מעשיו גילה יצחק נטייה לעבודה ציבורית בצד כשרון טכני מובהק. בנוסף, התעניין מאוד באמנויות - בציור, במוזיקה ובתיאטרון.

ב- 19.12.1947 עלו יצחק ורעייתו לארץ, והתיישבו ברמת גן.

ביום שלישי ט' באייר תש"ח (18.05.1948), ארבעה ימים אחרי הקמת המדינה, שוב הופצצה תל אביב על-ידי מטוסים מצריים, הפצצות שהחלו מיד אחרי הכרזת העצמאות. ההפצצה המצרית השלישית באותו יום נערכה בשעות אחרי הצהריים. הטייסים המצרים בחרו הפעם את התחנה המרכזית הגדולה ביותר בארץ, בלב תל אביב, והטילו את פצצותיהם על מאות האנשים שהיו בתחנה באותה שעה. בהפצצה זו נפגעו מאות אנשים. כ- 50 איש נהרגו, ובהם יצחק.

בן 56 היה במותו. יצחק הניח אישה וילדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.