מרדכי מוטי יקואל ז"ל

קורות חיים

מרדכי (מוטי), בן רחל ודוד, נולד בתל אביב בי"ג בשבט תשי"א (20.01.1951). הוא גדל ברמת גן עם שתי אחיותיו, בלהה ואיקה, למד בבית ספר יסודי "פרדס" ובתיכון "אורט - רמת גן".

מוטי היה ספורטאי מצטיין, אצן וקופץ לגובה ולמרחק, ולימים עסק בקליעה ספורטיבית למטרה כתחביב, ונשא ברשיון נשק.

הוא נודע כבחור רגיש ואציל נפש, שנמשך לעיסוקים יצירתיים, כגון ציור - השתתף במשך שנים בחוגי האמנות של בית עמנואל ברמת גן, ומוזיקה - בנעוריו היה מתופף בתזמורת הנוער של מכבי-האש רמת גן, ובבגרותו אהב לשמח את מכריו, את חבריו לעבודה ואת הפועלים שהסיע בשירים שאהבו במיוחד.

בצבא שירת מוטי בצנחנים, ובמלחמת יום הכיפורים לחם ברמת הגולן.

לאחר שהשתחרר מהצבא נשא את יהודית לאישה, והזוג הטרי התגורר ברמת גן. מוטי עבד כנהג משאית, ובשנת 1976 החל לעבוד בחברת "דן" כנהג אוטובוס. במסגרת עבודתו נהג להסיע לעבודתם פועלים פלסטינאים מכפרים שבשטחים, ולהשיבם לביתם בשעות אחר הצהריים.

באחר הצהריים של יום ראשון כ"א בשבט תשל"ח (29.01.1978) הוביל מוטי פועלים מבית חרושת בשפלה, בו עבדו למחייתם, לכפריהם שבאזור רמאללה. לאחר שהוריד את אחרון הפועלים הסתובב, והחל לנסוע בכביש צר לכיוון רמאללה.

בהיותו כ- 20 ק"מ מצפון לרמאללה ביקשו לעצור את רכבו מספר מחבלים, במסווה של טרמפיסטים. מוטי, שנהג להושיט יד לכל, עצר להם בתום לב. סביר להניח שהכירם - כלל לא עלה בדעתו להשתמש בנשקו האישי, שהיה עמו. המחבלים ניצלו את טוב ליבו, התנפלו עליו, הוציאוהו בכוח מתא הנהג, ולצד הדרך דקרו אותו למוות. מאוחר יותר, נאסף מוטי על-ידי עוברי אורח מיישוב סמוך; אלה לקחוהו לבית חולים ברמאללה, אך היה זה מאוחר מדי.

מוטי היה בן 27 במותו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות, ילדה בת שלוש ואישה הרה, הכואבים את חסרונו יומם וליל. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.