- נר
-
הודלק ע"י גון דו בתאריך 18/04/2018
אייל שמח, כשמו כן הוא, תמיד כשהיית רואה אותו היה מחייך ושר בקולי קולות.
לפני שחזר לבסיס בפעם האחרונה, ישב איתי ועם חבר נוסף, וסיפר שקשה לו לחזור, החיוך המפורסם לא היה. ישבנו ודיברנו איתו, הוא ממש התקרב להשתחרר מצה"ל, אמרתי לו שזה כבר אוטוטו הסוף, והוא עומד לסיים את השרות, ולהשתחרר אוטוטו מהצבא. הרגשתי את הקושי שלו, וניסיתי לעודדו שזהו הוא עוד מעט משתחרר וזה נגמר הוא יוצא לאזרחות, ומשם השמיים הם הגבול.
כנראה שהוא ידע משהו שאני לא ידעתי....
זה באמת היה הסוף, זה באמת נגמר, והוא עזב אותנו ונגע בשמיים.
ילד לפעמים מקסים, לפעמים מעצבן בטרוף, אבל עם כל ההתבגרות שלו, והקשיים במהלך השרות, הוא נשאר ילד. אפילו השיר העיקרי שהיה שר עם אחיו אפי, היה שיר ילדים על רכבת.
ת.נ.צ.ב.ה