הכוחות ונשקם רוכזו בעוד מועד בחוות שוני. הנשק כלל 10 רובים, 15 סטנים, 3-2 מקלעים לכל גונדה. בשעה 4 לפנות בוקר עלו הלוחמים במשאיות והחלו לנוע לעבר קווי ההיערכות. כבר בתחילת ההתקפה נתברר כי הכפר בריקי, הקרוב ביותר לישוב היהודי ממערב, נעזב על-ידי תושביו יום קודם לכן, אולם לא על יסוד ידיעות על התקפתה קרובה, דבר שנתברר בדיעבד לאחר שהפעולה בוצעה בשימוש גורם ההפתעה.
ההפתעה הייתה מוחלטת בהתקפה על סינדיאני. עם כיבוש הבתים הראשונים במבואות הכפר, ובתוכם בית המוכתר, נכנעו 300 תושבי סינדיאני בלא לגלות התנגדות כלשהי. הם רוכזו בכיכר לפני בית המוכתר, הופקדה עליהם שמירה ואחר-כך ניתן להם לצאת לכיוון מזרח. לאחר שהוקצתה חוליה לסריקת הכפר ולחיפוש נשק יצאה שארית הכוח לסובארין. כאן נאלץ הכוח למלא את משימתו בלא גורם ההפתעה, שכן תושבי הכפר כבר ידעו על מה שארע בסינדיאני. הכפר סובארין השתרע על שלוש גבעות: גבעת מרכז הכפר ובית המוכתר בפסגתה, גבעת בית-הספר (בפסגתו בנין-אבן מודרני) ו"הגבעה החדשה", מזרחית לגבעת המרכז.
"בהתקרב הכוח לכפר הועלתה גונדת מרגולין (שבפיקודו של משה ניר) בפיקודו האישי של דרור לרכס שמעל גבעת בית המוכתר, היא נערכה על קו הרכס כשמגמתה פריצה למרכז הכפר, תפיסת בית המוכתר השולט בסביבה, ולאחר זאת - סריקת אזורי הכפר השונים. כאלפיים תושבים התגוררו בסובארין.
עם ראשית ההסתערות היה על המשוריין לנוע בדרך החוצה את הכפר כשלצדו שתי כיתות רובאים, להעסיק באש את הגבעה החדשה ולתפוס את גבעת בית-הספר. לפני הסתערות החלה בריחה מבוהלת מהכפר אל עבר אום-אל-פחם וערה. בין הבורחים בעיקר נשים וילדים ורק חלק מהגברים. לא הייתה הגנה מאורגנת על הכפר אם כי במבואותיו היו עמדות-אבן מבוצרות שרק שתיים מהן נתפסו על-ידי האויב, כנראה למשמע חילופי היריות בסינדיאני, לעומת זאת התבצרו קני-התנגדות בבתי האבן שבגבעת בית-המוכתר. בפריצה מהירה נכבשה גבעת בית המוכתר עם הבית בן-הקומותיים והחלה לחימה מבית לבית, לחיסול קני ההתנגדות.
בה בעת נע המשוריין למרכז הכפר והעסיק באשו את הגבעה החדשה, עליה נתגלו שתי העמדות המבוצרות. שתי כיתות הרגלים שנעו עם המשוריין אגפו את העמדות מימין וחיסלו אותן. כארבעים רגע נמשך כל הקרב, ועם שבירת ההתנגדות בגבעת המוכתר ותפיסת העמדות בגבעה החדשה נסתיים למעשה הקרב והכוח פוצל לחוליות-סריקה לטיהור בתים. בפעולת הטיהור נתגלתה עוד התנגדות משני בנינים ליד מגדל-המים של הכפר, הם טוהרו באש רימונים.
המבצע היה מבצע מלקחיים, אבל הכפר הוקף רק משלושה עברים, מתוך מגמה לאפשר לבורחים לנוע לכיוון אום-אל-פחם ושלא יישארו שבוים שיש לטפל בהם.