"הצבי ישראל, על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים?"
מה כבד העט, מה מעיקה הכתיבה, כמה קשה להסתגל למצב, ומה קשה להשלים עם העובדה המרה שאריה איננו. האמנם אינך עוד עמנו? האמנם לא נראך בינינו כתמיד, אריה? באיזו קלות ניתק פתיל חייו הצעירים והתוססים. הזהו הסוף, סוף כה מר, כה אכזרי? שוב לעולם לא יכנס עם חיוך על שפתיו ו"צ'יזבאט" מפולפל בפיו, לעד לא. כה קשה להשלים, כה כואב! הנה, זה כל מה שנשאר מאריה- תמונה, הוא מחייך בה חיוך כה קורן, חיוך של אדם שאינו יודע על הגורל המר המתדפק על שעריו. מילים מספר, רשימות משלי, וזכרונות רבים הכמוסים אי שם בלב.
איני יכול להמשיך. צריך להיות חזקים.
דב אלוני
מתוך הספר 'לזכר הי"א', הכשרת גיבור תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.