טוראי ברוך קונפינו ז"ל

26/6/03

אני יושב מול הטלוויזיה עצוב ומדוכא, מיואש ושבור. לאן נעלמו חיי האבודים? (בעולם אכזר מאוד).
נשאר ממך רק הזיכרונות ואיתם הדיכאון והכאב.
אבא, אתה חסר לי! אבא אף אחד לא מבין אותי (לאף אחד כמעט לא איכפת ממני).
אבא לאן אליך? מה אעשה? לבבי שבור וחצוי.
אבא , לאימא קשה לעזור לי ולטפל בי!
אבא אני עוד מתגעגע!
אבא לשרית יש מכונית חדשה (ממשרד הביטחון) בהנחה,
אבא קשה לי לחיות (בגלל הדיכאון הכאבים)
אבא עצבות אוחזת בי בעמקי ליבי ונשמתי
אבא אני לומד לחיות עם הכאב! הדיכאון הרב.
שלום לך! ידיד נפש היית מספר אחד בשבילי.
שלום (ולהתראות בגן עדן).
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול, נתת לי את חיי,
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד,
הכאב גדול ואין לאן לברוח, בעיני דמעה הלב בוכה בשקט.