(אלה הדברים אשר כתב יואב שפיגל ז"ל בעלון פלוגת נובמבר 79)
גדוד אפעה
"אי-שם בצפון הארץ, בשעות הקטנות של הלילה, אני יושב וכותב. התקופה - לקראת סיום פלוגה. שריחה של מסיבת הסיום עולה באויר ומצליח לחדור אל נחירי אפי הקטנים, הנמצאים מתחת לעיני הלאות, הממאנות להפקח. בזמן שמירה אני כותב, למרות שאסור. קשה למצוא זמן אחר בקו עמוס זה".
"אור חיוור, דף ועט מרכזיה, עוזרים לי לשחזר את מה שעבר עלי עד היום בתור חייל בחטיבת הצנחנים. מאחורי מסלול ארוך ומייגע. השאלה היא: האם הצלחנו להגיע למיצוי כל היכולת הגלומה בנו? האם התקרבנו לזה או רק ניסינו להתקרב לזה?"
"חורה לי המחשבה שיכולים אנו להועיד במקום הפלוגה 3 כיתות שמינית מבית הספר בו למדנו. והם, לאחר תדריך קצר, יבצעו את אותו תרגיל שרמתו תישווה לרמת כמה מן התרגילים האחרונים שבצענו. האם לזה שאפנו? צריכים אנו לחפש את האשם. אל הליקוי. היכן פיספסנו?
לדעתי, האשם נמצא גם בנו וגם בסגל הפלוגה. בנו - בשל הסיבה הפשוטה, שכל אחד יודע שנכנסים לתעלה בגלגול. כל אחד מאתנו יודע שצריך לדלג, לעשות פזצטא, לשמור על רווחים. לא מבצעים את זה, כי פשוט - קל לוותר על דברים בלתי נוחים אלו.
והסגל? - האם הוא הפעיל מספיק לחץ? מספיק תדרך לפני ביצוע התרגיל על חיילות פרט? יודע אני שבשעת קרב היעד ייכבש. ישנה דבקות במטרה בצנחנים. את המשימה נעשה בכל מקרה. אך פועל יוצא בעקבות האמור לעיל - שהמחיר יהיה כבד וקשה לביטוי בשורות דלילות אלו".
"פשוט, קשה להגיד מוות. זה לא מצלצל טוב באזנינו. אך יודעים אנו שמי שלא שומר על חיילות פרט מינימאלית נהרג, למרות שהמפקדים לא הבחינו ב'חיילות' הגרועה שהפגין אותו חייל. עמנו הקטן לא יכול להרשות לעצמו לשפוך נחלי דם בשל אותו ניצחון 'פירוס' מטופש.
ובכן, יש מקום לשיפור. אולי זה מאוחר בתור חיילים, אך בתור מפקדים - כן... כן. למפקד יש יכולת ביטוי. יש בו עוצמה גלומה. אותה עוצמה המתגלית בשעת קרב.
אותן שתי מילים שאומר מפקד בשדה הקרב: "קדימה, הסתער!" וגורם באמצעותן לחייליו לקום - ללא שום היגיון - מאחורי מחסותיהם ולהסתער קדימה, בידיעה הברורה שכמה מהכדורים השורקים סביבם עלולים לפגוע בהם ולחורר בגופם כמה חורים, שיביאו את גופתם לבית העלמין הצבאי.
ובכל זאת - הם קמים ומסתערים. והכוח המניע אותם הוא אותו מפקד הניצב לפניהם. לא ציונות ולא מוטיבציה. שום מלה אחרת לא תסביר את התופעה הזאת מלבד דמותו של המפקד הרץ לפניהם. ואותו מפקד צריך לדעת את חשיבות התירגול המשעמם שלפני הקרב. ומסיבות אלו מענינים תפקידי הפיקוד בצה"ל. אנחנו נקבע את כמות ההרוגים והפצועים בקרב הבא. אנחנו, בוגרי קורס מכ"ים.
שפיגל יואב