אלבום תמונות
לאפרת ואהוד שלום,
אני כותב אליכם מלבנון. חזרתי מסיבות שאינן תלויות בי. רציתי מאד להישאר, לשבת ולספר. לדבר ולא לתת לזמן לעשות את שלו. קשה לי לתאר מה שעובר עלי בשעת כתיבת המכתב. אינני יודע, אם אסיים אותו. המצב בפלוגה לא טוב ביותר. החברה מסתובבים מורכני ראש, ממש מדוכאים. הם אינם מסוגלים לעכל את האסון המיותר והנורא הזה. ערכתי שיחה לחיילים בדרך שיואב אהב לשמוע. כמו שהוא היה רוצה לראות שיחות במצבים כאלה: קשוח, "צריך להמשיך קדימה", "אסור אף פעם להסתכל לאחור", "צריכים לזכור את העבר ולהישען על הדברים החיוביים שבו".
בעוד כחודש וחצי תרד היחידה שלנו מלבנון לצורכי אימונים. אני רוצה לתכנן מרוץ ע"ש יואב באחד מימי האימון. עוד נדבר על זה. חוץ מזה, מיד כשנרד מתוכנן ערב חלוקת מגינים לחייליו של יואב שהשתחררו מזה זמן. הייתי רוצה לראותך בערב זה אתנו. אני אדאג כבר לצד הטכני אשר בדבר הזה.
אינני יכול לצאת השבת, אך בשבת הבאה אגיע אליכם.
גרי,
מפקד הפלוגה