אלבום תמונות
אתה זוכר, זה היה משפט "השלום" כשהיית רואה אותי, מלווה בהחלקה הדדית של ידיים.
כבר עשרה חודשים אני לא שומע את ברכת השלום הזו, כמו עוד הרבה משפטי מפתח נוספים שאיפיינו אותך...
"...איפה אחותי הפרה?"
"...נו מה יש כבר לאכול בבית הזה?" מלווה אוטומטית בפתיחת המקרר וחיפוש אחרי מזון.
כבר עשרה חודשים אין מי שמגיע אלינו הביתה בשעות משונות, מצלצל בדלת, ואומר "אופס, אני מצטער..." לאחר שדליה צועקת עליו "אתה מעיר את נעם".
כבר עשרה חודשים אין לי פרטנר לצפיה בסרטי פעולה נוטפי דם ואלימות.
אין מי שמשתרע על השטיח בסלון עם קולה ביד אחת, ובמבה שאולה מנעם על הבטן.
כבר עשרה חודשים אין את ההסתודדויות בצד, תוך עדכוני רכילויות מה קורה בצבא.
כבר עשרה חודשים אין עוד הרבה זכרונות, ומספר החודשים רק ימשיך ויגדל.
יוסי