כניסתי לגרעין
בבואי למקוה חייתי בהרגשה שעזבתי איזו חברה מאחורי. חברה שחייתי בה את מיטב שנותי, אשר נתנה לי את הרוח החלוצית ועודדה אותי בהרבה, וכך חייתי באשליה זו כמעט שנה, ולא הרגשתי שאני מתרחק מגוף זה שהייתי קשור אתו קשרים כה אמיצים. אך מפעם לפעם באה המחשבה ללבי והטרדתני - לאן? ככה התלבטתי עד שנכנסה בי ההכרה שכאן מקומי ומכאן המשך חיי. כי החברה ההיא בעיר כבר רחוקה ממני, וערכיה שונים מערכי. החלטה זו החלטתי עוד לפני יסוד גרעיננו, וכך לא היה לי שום עכוב להיות עם מיסדי הגרעין.
הרבה דובר בינינו על דרך חיים משותפת, ועל הגרעין. פעולות מעשיות לא היו לנו, אך כבר היו לנו פעולות אשר לכדו את הכתה ושמשו כבסיס לכל מה שהתרחש אחר כך. בפעולות אלה היינו יושבים ושרים בלבד. קראנו לזה "פעולת גרעין". אך כמובן מבחינה מעשית לא היה לזה כל ערך, חוץ ממה שהזכרתי קודם...
מתוך הספר "לזכר הי"א", הכשרת גבע תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח