אלבום תמונות
אחי היקר הלך ולא שב עוד. בשורה אכזרית ומרה זו ירדה על משפחתנו ועלי כגשם ביום בהיר, הדהימתנו והחרידתנו כאחד. היא הפלתנו מאגרא רמה לבירה עמיקתא. היאך היה יכול לקרה הדבר? הלא זה עתה יצא מהבית, נפרד, וכבר קרה מקרה אכזרי ומר. הלא זה עתה עזבנו וכבר בקרבו הראשון קרתה תקלה ונעדר. אמת, קבלנו תעודה אשר אומרת כי מת מות גבורים. אבל איך אאמין שצרה כזו תבוא על אחי בעצם נעוריו, בעצם תקופת החיים היפים ביותר.
אחי נכנס לקרב כשעוד לא הגיע אפילו לשנתו ה-18, ממש ילד. אחי לא הלך ללחום את מלחמת ישראל תחת איומים, אלא הלך בהכרה מלאה לאן הוא הולך. אחי היה חלש בגופו אבל חזק ואמיץ ברוחו. לכן גם היה פעיל ב"הגנה", אשר בה היה בהכרה שהוא הולך להגן על עמו מאויב וצר כי יבוא. ובהמשך שלשלת התמסרותו לעמו ולארצו, יצא את הבית ללחום את מלחמת העם, מלחמתו בשדה הקרב, בשדה הקטל, ושם נעדר. ההא אלי והיה זה אמת שרק נעדר וימצא בחיים.
בכל שנות חייו היה להוט אחרי הנשק וחיי המחתרת. לכן חתם על "מערכות", לכן היה ב"הגנה", לכן הלך לצבא שם נעדר.
כהתמסרותו לעמו ולארצו כן התמסרותו לתנועתו, תנועת "בני עקיבא". בגיל צעיר נכנס אליה. למד בחשק את עקרונות התנועה, ובמהרה היה חבר פעיל בה. כשהתבגר יותר, נכנס בעול ההדרכה. אחי ידע שההדרכה עבודה קשה היא. אך הבין וידע, שהוא מחנך דור צעירים אשר נאמנים לתורה ולמצוותיה לעם ולארץ. ברבות הזמן היה מרכז סניף "בני עקיבא" בגבעתיים. הסניף התפתח יפה רק הודות לעבודה הרבה והענפה של אחי. כל ערב היה הולך לעזור לסניף השכן רמת גן. את העבודה הזאת עשה בזמן שכל הזמן למד והצטיין מאוד בלימודים. למרות הכל עבד את עבודת התנועה כהלכה וכראוי.
אך ידע כי הגנת ארצו ומולדתו, חשובה פי כמה מלימודים ועבודת התנועה, לכן עזב את כסא הלימודים ועבודת התנועה, והלך לצבא. הלך לקרב, לקרבו הראשון אשר ממנו נעדר ולא שב עוד.
אבל אולי ירחם ה' יתברך ויחזיר את אהרן אחי, לביתו ולאחיו. הלואי והיה זה אמת.
אולי?
אחיו,
שמואל נחשון.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח