קורות חיים
משה (אברהם) בן אליהו וחיה-מרים, נולד ביום כ"א בטבת תרפ"ו (7.1.1926) בתל-אביב. המשפחה התגוררה בגבעת-שמואל מיום היווסדה של שכונה זו. הם שכלו שלושה מחמשת בניהם ונשארו להם משה-אברהם ואחיו יהושע. משה-אברהם למד בבית-הספר "ביאליק" בתל-אביב ואחר-כך השתלם בגימנסיה "גורדון". בנערותו עבד בדואר תל-אביב וגם למד את מלאכת הרפדות. היה חבר ה"הגנה" מצעירותו ומילא בה תפקידים אחראיים ומסוכנים. ער קורס לחבלה, התמחה במקצוע זה והצטיין כמומחה לחבלנות ולמיקוש. השתתף בפעולות רבות: בהנחת מוקשים ובפירוקם, בפיצוץ גשרים וכבישים ובפירוק פצצות. במלחמת העולם השניה התגייס למשטרת הישובים בעברים בסביבת מגוריו ושירת כנוטר בתחת-הנסיונות של מכון ויצמן ברחובות וכשומר שדות בישובים מבודדים.
עם פרוץ מאורעות תש"ח התמסר בחירוף-נפש לרכישת נשק והשתתף במבצעים שנערכו למטרה זו במחנה-האנגלים הסמוך לשכונתו.
עם הקמת צבא ההגנה לישראל נתמנה סמל-חבלה ב"נפת העין" ואחר-כך בגדוד אחר. "משקה החבלן", הבחור הנאה, החסון והבריא, המלא בטחון ואומץ, היה אהוב ונערץ על אנשי יחידתו בשל מסירותו הרבה לתפקידיו, נאמנותו לחבריו, עליזותו ונועם הליכותיו. משנסתיימה המערכה בנפת ראש-העין ביקש העברה ליחידה אחרת כדי להמשיך במילוי תפקידו במקצועו המיוחד. בינתים ניגשה יחידתו לביצורם ומיקושם של המשלטים הכבושים בין מגדל-צדק וראש-העין. בואתו יום לא היה בקו הבריאות ולמרות חומו יצא לפעולה, כי לא היה מי שיצא במקומו. אחרון המוקשים שהניח בסביבות משלטו התפוצץ בשעת עבודתו ומשה נהרג, זה היה ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948). למחרת היום הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה.
בן 22 בנפלו.