סרן אבנר יהודה אפרתי ז"ל

קורות חיים

אבנר, בן בלומה ואברהם-יהושע, נולד ביום כ"א בתשרי תשי"א (2.10.1950) בחיפה. למד בביה"ס היסודי "יבנה" ברמת-גן וסיים את לימודיו היסודיים בחינוך העצמאי ת"ת בבני-ברק. אחרי-כן למד ב"ישיבת הדרום" ברחובות.

אבנר היה הבן הבכור לבית אפרתי, הראשון לשתי אחיות ואח. מילדות התבלט באופיו הנוח ובתכונותיו הטובות. הוא התחנך על אהבת ישראל ואהבת המולדת, והפך ערכים אלה לדרך-חיים. מגיל צעיר ידע להתחבב על הבריות והשכיל לקנות לו ידידי-אמת בכל מקום ובכל חברה. עניו היה וצנוע; לא ניסה להתבלט ולא רדף כבוד ושררה. אבנר היה תלמיד מצטיין וזכה ללא מאמץ בציונים הגבוהים ביותר בכיתתו. גישתו של אבנר לחיים, כמו גישתו ללימודים, היתה יסודית ומעמיקה. הוא הרבה לעסוק בהגות וכתב מספר מאמרים על נושאים כגון: "צדק", "ציונות" ו"השואה והתחייה". את הערכים שרכש בביתו ובישיבה מיהר ליישם במציאות והשתדל לשלבם הלכה למעשה בחיי היום יום.

אבנר גוייס לצה"ל בסוף יולי 1968 ועם חברי גרעין "יהב" של תנועת הנוער החרדי "עזרא" התנדב לנח"ל מוצנח. לאחר שעבר את הטירונות בהצלחה רבה, הוא נשלח לקורס מפקדי כיתות ומיד לאחר שסיים גם שם בהצלחה, נשלח לקורס קצינים. היה מפקד מעולה וזכה להערכתם של מפקדיו.

עם שחרורו מהשירות הסדיר נשא לאישה את חברתו, אהובה לבית גלסטר, והחל לומד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. בסוף ספטמבר 1973 יצא אבנר לשירות מילואים כמפקד מעוז "מפרקת" שליד קנטרה, ומלחמת יום הכיפורים מצאה אותו במעוז זה.

ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפל אבנר בעת כיבוש המעוז על-ידי הצבא המצרי. הוא הובא לקבר ישראל בבית העלמין בקרית שאול. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ושתי אחיות. בעת נפילתו הייתה אשתו בהריון, ולאחר ארבעה חודשים נולדה בתו אביגיל. על מעשי גבורתו במסגרת מלחמתו של המעוז הוענק לאבנר "עיטור העוז".