קורות חיים
בן בילה ויוסף, נולד ביום י"ד בטבת תרפ"ו (31.12.1925) בעיר שטרסבורג שבצרפת להורים אדוקים בדתם, ילידי הונגריה. כשסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי עבר לבית-מדרש למורים והתכונן לשמש בהוראה. עם פרוץ מלחמת-העולם עבר מאזור-הספר לפנים צרפת, שם בחר לו מקצוע מעשי ולמד חשמלאות ומסגרות. הוא נמנה עם תנועת-צופים יהודית ועם תנועת-נוער צרפתית גם יחד, השתלם בקורס עזרה ראשונה ובימי ההפצצות והקרבות עסק בהצלת אנשים ובפינוי הריסות. בימי הכיבוש והדיכוי מצא עם אחיו את הדרך אל המחתרת הצרפתית. בשנת 1944 הצליח לעבור לספרד ומשם עלה לארץ-ישראל. עם בואו לארץ שירת במשטרת היישובים והצטרף גם ל"הגנה". היה עלם שומר מסורת, בעל אמונה שורשית וטבעית. ישעיהו הצטרף לקבוצת טירת-צבי, עזב אותה ועלה על הקרקע עם חברי עין הנצי"ב, אך בשנת 1946 פרש מחיי הקיבוץ ועבר לתל-אביב, עבד במסגרות וחסך כסף לשם העלאת הוריו. בשעות הפנאי התמכר ללימוד הנדסת-בניין (בהתכתבות עם בית-ספר מקצועי בצרפת).
בראשית מלחמת-העצמאות התגייס לפלוגה דתית ונשלח עם תגבורת לנקודת-אחיזתו הראשונה, טירת-צבי. גם שם, כמו בימי מלחמת-העולם, הגיש ללוחמים עזרה ראשונה. לאמו, שנשארה בצרפת, שלח מכתבי-עידוד, בהם הדגיש את עוצמת נס התקומה שהתרחש בישראל והביע את תקוותו כי המשיח בוא יבוא במהרה, כי הימים הם ימי משיח באמת. לאחר-מכן השתתף בפשיטה ללבנון וצורף לחטיבת "יפתח". לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 18-17 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. ישעיהו-אלתר נפל בקרב זה, ביום א' בתמוז תש"ח (18.7.1948). עד הרגע האחרון הושיט עזרה לפצועים.
ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.