סמ"ר עמית כלפו בן יגאל ז"ל

קורות חיים

בן נאוה וברוך. נולד ביום כ"ב בשבט תשנ"ט (8.2.1999) ברמת גן. בן בכור להוריו.

ביום 21.11.2017 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני.

סמל ראשון עמית בן- יגאל נפל בפעילות מבצעית ביום י"ח באייר תש"ף (12.5.2020), חודש לפני שהיה אמור להשתחרר מצה"ל. עמית נהרג לאחר שמחבל השליך בעוצמה אבן בפניו במהלך פעילות בכפר יעבד הסמוך לג'נין. בן עשרים ואחת בנפלו. אמו, נאווה רביבו, סיפרה כיצד קיבלה את המרה שבבשורות: "ידעתי שהוא נכנס לג'נין אתמול בלילה. הוא אמר לי 'אימא', אני נכנס למבצע'. הסיוט שלי התגשם הבוקר ב-06:30, כשראיתי בעינית של הדלת חייל - וזהו. ידעתי שמודיעים לי שהוא נהרג". אביו, ברוך בן יגאל, כי עמית הוא בנו היחיד. "לא יכול לתאר את גודל האבידה בשבילי כאבא, את גודל האסון", תיאר. "אנחנו שבורים, איבדתי את הבן היחיד שלי. אף הורה ואף אימא לא צריכים לדעת את הצער הזה".

עמית הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בבאר יעקב. "היית צריך לקבור אותי ולא אני אותך", הספיד אותו אביו, ברוך. "בשנייה הראשונה שיצאת לאוויר העולם התאהבתי בך. אמרתי לך 'נעים מאוד, אני אבא שלך'. אבא שלי, שאתה קרוי על שמו, ישמור עליך. בשעה 6:30 בבוקר הפכתי להיות איש אומלל, איש שאין לו כלום. היו לי 21 שנים איתך, 21 שנים של שמחה. איפה לא היינו ביחד. אני לא יודע איך מתחילים את החיים. אני שבור. הבטחת לי שתשמור על עצמך. התקשרת אליי מפולין, ביקשת שאחתום לך, לא סירבתי לך וחתמתי לך ואז קפצת עליי והשתוללת 'איזה כיף', כאילו זכית במפעל הפיס. יש לי ילד אחד, אני גאה בו. אין לנו מדינה אחרת, גם עם המחיר הכבד ששילמתי. אני עכשיו אדם בודד. לבד".

"בן בכור שלי, אתמול התקשרת אליי ואמר לי 'אמא, אני נכנס למבצע', אמרתי לך שתשמור על עצמך כמו שאתה יודע. הדלקתי לך נר. חינכתי אותך לטוב ביותר, אמרתי לך 100%, וקצת פחות, אתה הוספת ל-100% האלה עוד 20%. בתוך ה-20% אתה קיבלת אבן", ספדה האם, נאווה. "הבן שלי מתחת לאדמה. שנתיים אנחנו מחפשים בית, כדי שתהיה לך פינה חמה. היינו מדברים כמו חברים. ביום הזיכרון האחרון, לא הייתה לאנשים את האפשרות ללכת לבית העלמין. עשיתי את יום הזיכרון אצלנו בשכונה. ולא חשבתי שזה יילך איתי לכל שנה. איזה מלאך, איזה יפה אתה עמית. אנחנו כבר לא נצטרך בית גדול. אמרת לי: 'אמא, אני כל כך אוהב אותך וכל כך מעריך אותך'. היום בבוקר התעוררתי עם המשפט 'ברוך דיין האמת'. השתנו לי החיים, ילד בכור שלי, ילד אהוב שלי. אנחנו נשמור על הגחלת שלך, על השמחה ועל הנתינה".

אביטל דורנר, סגנית מנהלת תיכון בליך ברמת גן, בו למד בן יגאל, אמרה: "אי אפשר היה שלא לשים לב לילד המצחיק, היפה והכריזמטי. היית אצן בספורט, אבל גם בחיים. שועט קדימה ולא מוותר. ידעת לגעת בלב של כולם, מורים ותלמידים כאחד. בלטת בכל שלב ושלב לאורך הדרך. עמית שלנו, לעד נזכור אותך אהוב, רגיש וחייכן", אמרה.

אוהביו חקקו על מצבתו חלק מדבריו המסמלים את גאוותו ליחידה: "להיות גולנצ'יק, זה לא להסתכל לאחור ולזכור, שמדינה שלמה מאחוריך". (עמית)