סגן אורי קוטון ז"ל

קורות חיים

נולד בכ"ו בכסלו תרצ"ח (25.12.37).

נפל בקרב על ירושלים במלחמת "ששת הימים" כ"ז אייר תשכ"ח (6.6.67).

אורי נולד בהכשרה להוריו שמשון ורבקה בנס ציונה ובהיותו בן שנתיים עולים הוריו להתישבות בדפנה אשר בגליל.

אורי הבכור לארבעת בני משפחת קוטון מתגלה בביה"ס כתלמיד מוכשר מאוד, השם לב לכל הסובב אותו. בכיתות התיכון מתגלה אורי כמנהיג ומדריך מוצלח לחבריו הצעירים בנוסף להצטינותו בלימודים.

עם סיום כתה י"ב מתגיס אורי לסירת הצנחנים ואף כאן עושה חיל: עובר קורס מכי"ם של הסירת, מסיים בהצלחה קורס קצינים וחוזר להדריך כמפקד מחלקה בסירת.

בסיום השרות הצבאי (שכלל אף "חתימת קבע") ממלא אורי את תפקידו לתנועה הקיבוצית ויוצא להדרכה בתנועה בסניף חולון, שם פגש את רותי. לאחר סיום פעילותו התנועתית יוצא אורי ללמודי הומניסטיקה ותוך תקופת למודיו נושא את רותי לאשה ואת ביתם הם קובעים בקיבוץ דפנה.

באותה תקופה פוקד אסון את משפחתו - אחיו עודד נהרג בעת היותו בקורס טיס. אורי משמש משענת למשפחה בעת צרה זו אך בתוכו פנימה מאוד נפגע ממות אחיו הצעיר. אף כי אימו מבקשת ממנו לעזוב את הצנחנים אורי מסרב בהסבירו כי כאן מקומו.

עם סיום לימודיו חוזר אורי לקיבוצו עוסק בהוראה בלימודים ותורם לכל ארוע ועשיה בקהילתו.

מוקד חשוב בחייו, בנו ערן - עליו הקרין מאהבתו ומאישיותו, מנפשו הרגישה. את כל זמנו מחוץ לשעות העבודה הקדיש לו: טייל עימו רבות הקריא לו סיפורים פיתח בו את חושיו וכל מעיניו בו.

בשנה האחרונה לחייו חיה המשפחה במוסד החינוכי במגדיאל. גם כאן התגלה אורי במלוא אישיותו המחנכת והמדריכה, ביחסו הלבבי האבהי לחניכים. באמונתו באדם והערכיו. באהבתו את המדינה - רכש את ליבם השפיע על אישיותם.

הסיירת של קפוסטה היא הסיירת של הצנחנים אשר קנתה את שמה החל מתקופת פעולות התגמול של 1954-6 ועד מלחמת "ששת הימים" במבצעים מיוחדים. במלחמה זו "הוטלה" על סירת זו פעילות בירושלים. הסיירת נלחמה את כל קרבות הצנחנים הקשים ובקרב הקטלני על הגשר מעל נחל קדרון פגע פגז פגיעה ישירה בג'יפ שבו ישב אורי והרגו בו במקום.

אורי נפל ופניו אל מול החומה. בואכה "שער האריות". בן 29 בנפלו בהשאירו אשה וילד - רותי וערן.

הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים במשק דפנה, ליד קבר אחיו הטייס - עודד.

בקיבוץ דפנה הופיעה חוברת לזכרו.

בחוברת הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.

בסרט "יותר מדי קברים" שנעשה ע"י הבמאי שמואל אימברמן, מונצח אורי עם אחיו עודד ושרגא שאינם עוד.