רב"ט ניסן סובוטניק ז"ל

קורות חיים

ניסן, בן יפה ודניאל, נולד ביום ה' בשבט תש"ז (26.1.1947) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "פרדס" ברמת-גן ואחרי כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון "גזית" ברמת-גן. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" ביפו, במגמה של חשמלאות. ניסן היה אדם חביב, נעים הליכות ונוח לבריות. שמחת חיים ואהבה לכל אדם היו טבועים בו ותמיד היה שמח בחלקו.

ניסן אהב את משפחתו והיה ידוע בין חבריו ומכריו בזכות טוב לבו ונכונותו לעזור ברצון לכל נזקק.

ניסן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1964 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השלים סדרה של קורסים, הוכשר לשמש כתותחן בטנק ונשלח לשרת בגדוד טנקים.

הוא נחשב כחייל מסור, שביצע את תפקידו בשלמות ובדייקנות והיה אהוד על חבריו ליחידה ומקובל על מפקדיו. ניסן שימש מדריך בבית-הספר לשריון. יום אחד התהפך תותח עם בסיסו ופגע ברגלו. הוא נפצע ואושפז כשבועיים, אך דרש לא להודיע על כך להוריו כדי שלא להדאיגם. בסוף אפריל 1967 שוחרר ניסן מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה לחם בקרבות מלחמת ששת הימים, שפרצה בעוד הוא נמצא בטיפול רפואי עקב התאונה.

צו הקריאה להתייצבותו במלחמת ששת הימים הגיע לביתו בהעדרו.

אביו, שמצא את הצו לעת ערב, היסס אם להודיע עליו לניסן, או להניח לו עד ליום המחרת, לאחר שינוח ולאחר שתמצא לו תחבורה להגיע למקום ההתייצבות. לבסוף החליט האב לספר לו על כך עוד באותו לילה, לאחר שניסן חזר בשעה מאוחרת. מיד אמר ניסן "אבא, עזור לי לארוז את החפצים האישיים שלי. אני הולך להתייצב מייד. זה לא ניתן לדיחוי". וכך, ברגל כואבת יצא מיד , צולע וסובל, כדי למלא את חובתו כחייל וכאזרח נאמן למדינתו.

ניסן עבד כטכנאי בבית-החרושת "אלקו" ברמת-גן. הוא היה עובד חרוץ ומסור ועשה חיל בעבודתו. הוא התחבב על חבריו לעבודה וזכה להערכת מעסיקיו.

הוא נשא לאישה את מרים והקים, יחד עמה, את ביתם בבת-ים. הוא שאף לראות את משפחתו גדלה ומתבססת אך לא זכה לכך. חודש אחרי נפילתו בקרב נולדה בתו, שרון, שלא זכתה להכירו, ונקרא שמה גם ניסנית, לזכר אביה.

במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפגע הטנק של ניסן בקרבות ההבקעה באזור צומת רפיד, והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו אישה, בת שנולדה אחרי נפילתו, הורים ואחות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "ניסן ז"ל שירת ביחידה כאיש צוות טנק. הוא היה נעים הליכות והייתה בו נכונות לעזור לזולת. להתנדב ולבצע את המשימות המוטלות עליו".

לוח זיכרון הנושא את שמו נקבע בבית-הכנסת ברמת-גן, וכמו-כן תרמו הוריו פרוכת לארון קודש לבית-כנסת ברמת-גן.