תפריט נגישות

טוראי אריה (ליובה) בלידשטיין ז"ל

אריה בלידשטיין
בן 28 בנפלו
בן גליה והנריך
נולד בברית המועצות
בו' באלול תש"ט, 31/8/1949
שרת בחיל התותחנים
יחידה: גד"ב 439
נפל בעת מילוי תפקידו
בח' בחשוון תשל"ח, 20/10/1977
מקום נפילה: דרום הארץ
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 13, שורה: 4, קבר: 7.
הותיר: אישה, בת , הורים ואחות

קורות חיים

בן הנריך וגליה. נולד ביום ו' באלול תש"ט (31.8.1949) בקייב שבברית-המועצות. עלה לישראל בשנת 1973. אריה למד בבית-הספר היסודי שבעיר-הולדתו במגמה לאנגלית, והמשיך את לימודיו במגמה זו גם בבית-הספר התיכון המיוחד שבקייב. היה תלמיד מעולה והצטיין במקצועות הריאליים והטכניים. כשסיים את לימודיו התיכוניים, בשנת 1966, התחיל ללמוד בטכניון של קישינב בפקולטה לאלקטרוניקה.

אריה היה חבר בארגוני-נוער רבים בילדותו והקדיש זמן רב לעיסוק בתחביבים רבים. אהב ספורט והצטיין בסיף ובשחייה. בילדותו למד נגינה בפסנתר וגילה כישרון רב למוסיקה. אהב ספרות יפה ואף עסק בכתיבת סיפורים ומחזות. הטבע והנוף עניינו אותו מאוד וקרא ספרים רבים בתחומים אלה. בזכות כושר-הזיכרון המעולה ותחומי-ההתעניינות הרבים שלו גדל והיה לנער משכיל. האינטליגנציה הגבוהה שניחן בה ונועם-הליכותיו גרמו לכך, שחבריו ראו בו מילדותו מנהיג טבעי.

בעת לימודיו כעתודאי בטכניון בקישינב השתלם אריה בקורס קציני-תותחנים והוענקה לו דרגת קצונה בצבא הסובייטי. הוא סיים את הטכניון וקיבל תואר מהנדס אלקטרוניקה וחשמל.

בשנת 1969 נישא לחברתו - רבקה שהכירבפקולטה לארכיטקטורה. בשנת 1971 התחיל אריה להתעניין בהיסטוריה היהודית ורכש ספרים ללימוד השפה העברית. הוא ואישתו הגישו בקשות להיתרי עלייה לישראל והיו לפעילי-עלייה. בפעולותיו למען עליית יהודים לישראל נעצר אריה והושם בכלא. הוא שוחרר כעבור זמן בעקבות לחץ דעת-הקהל לאחר שדבר-מעצרו פורסם באמצעי-התקשורת במערב.

בשנת 1973 קיבלו אריה ואשתו היתר לצאת מברית-המועצות. הם עלו ובנו את ביתם בתל-אביב. אריה התקבל לעבודה כמהנדס אלקטרוניקה במשרד-הבריאות וזכה להצלחה רבה בעבודתו. בשנת 1976 החל לעבוד בחיל-האויר כמהנדס אוטומציה וחשמל. סרן דן, שהיה ממונה עליו, מספר: "מיום עבודתו הראשון בלטו תכונותיו המיוחדות. הוא הצטיין בשתקנות וגילה התמדה וחריצות בלתי-רגילות, בשמשו דוגמה לעובדים ולמשרתים עמו."

כשנולדה בתו, ארנה, לא ידעה שמחתו של אריה גבול. הוא אהב אותה אהבה עזה והקדיש לה את כל זמנו הפנוי. הוא חלם על העתיד, על הימים שילמד אותה לשחות, ידריך אותה בלימודיה ויראה אותה צומחת וגדלה לתפארת. אריה ניצל את כישרונותיו הרבים, בנה את ארונות המטבח והמרפסת בביתו במו-ידיו, ותיקן בעצמו כל תקלה חשמלית שנתגלתה בביתו. הוא היה מוכן לעזור לחברים, לשכנים ולמכרים בכל אשר ביקשוהו. מעולם לא גילה זעם או כעס על איש, תמיד היה חיוך נסוך על שפתיו וכל הליכותיו אומרות נועם ורוגע.

אריה גויס לצה"ל במאי 1974. לאחר הטירונות שירת ביחידת חיל-התותחנים ברמת-הגולן וצוין לשבח על-ידי מפקדיו. אחרי שחרורו מן השירות הסדיר המשיך לשרת כחייל-מילואים ביחידת חיל-התותחנים בדרום הארץ.

ביום ח' בחשון תשל"ח (20.10.1977), בעת שירות מילואים פעיל, נפל אריה זמן מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בת ואב - בישראל, ואם ואחות - בברית המועצות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אריה היה חייל מצטיין ביחידה. הוא היה אחראי, ממושמע ובעל יזמה ותרם רבות ליחידה, מעל ומעבר למתחייב מתפקידו."

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה