טוראי חנה גרדי ז"ל

קורות חיים

בת זאב ורבקה. נולדה ב-5.11.1927 בירושלים, ובגלל חולשתה הוחזקה בחדשיה הראשונים בבית-החולים "הדסה" בירושלים. בגלל מצבם הדחוק עברו הוריה לחיפה ואחר-כך לתל-אביב.

בהיותה בת שנתים ורבע נתקבלה לגן-ילדים של "ארגון אמהות עובדות". אחרי הגן למדה שנה אחת בבן-שמן, שנתים בבית החינוך בתל-אביב וסיימה את חוק לימודיה בבית-הספר העממי "נס ציונה". בת 9 הצטרפה ל"הנוער העובד" ובגלל הזנחת השיעורים הוציאתה אמה מתנועה זו. אחר-כך היתה 4 שנים חברה ב"השומר הצעיר". כשגמרה את בית-הספר העממי אמרה להמשיך לימודיה במשמר-העמק, אך המנהל, שגילה בה נטיה לעבודת אחות ב"עזרה ראשונה", יעץ שתגמור תחילה בית-ספר תיכון ואחר-כך תבחן את דרכה. למדה עד סיום המחלקה השביעית בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. אחר-כך עבדה זמן מה, מספר שעות ביום, בעבודה סוציאלית והשתלמה בקורסים באנגלית ובערבית, וב-1945 נקבלה לבית-הספר לאחיות בירושלים.

חנה חיבבה מאד מוסיקה, ניגנה במנדולינה, אחר-כך למדה לנגן בכינור, אך הפסיקה לימוד זה מחוסר אמצעים להמשיך בקונסרבטוריון. תוך כדי לימודה עבדה כאחות בבית-החולים "הדסה" שעל הר-הצופים. למראה העוני של חולי דלת-העם למדה לצמצם ולהנעים את החיים בחברתה. חיבבה מאד ילדים ולא פעם אמרה להביא לאמה תינוק "מיותר" של משפחה עניה.

כחברה ב"הגנה" עוד מבית-הספר שירתה כמגויסת ב"הדסה" על הר-הצופים מראשית מלחמת המולדת. כשמת בחיר-לבה נסעה אל הוריו לחיפה ושרפה את מכתביה אליו ומכתביו אליה. בסוף דצמבר 1947 באה הביתה לחופשה של ימים אחדים. האם שידלה אותה להישאר ולעבוד בתל-אביב, כי בדרך להר-הצופים גדולה הסכנה, אך היא סירבה "להסתדר" בשירות "נוח" וחזרה לירושלים. בהגיעה לירושלים פסקה הנסיעה הבטוחה להר-הצופים ולמרות האזהרות שהזהירוה יצאה על מנת לחזור למקום עבודתה, ובעברה דרך שייך-ג'ראח נרצחה על-ידי הערבים, ביום כ' בטבת תש"ח (2.1.1948) ונקברה בנחלת-יצחק ב-4.1.1948.