כתב עליו המשורר אורי צבי גרינברג בשירו "אזכרה": "שכה הרגשתיו, ושכזה אהבתיו. כנאמן לבית אביו ואמו, כן היה נאמן ומתמיד בדבקות למטרת שליחותו, ובה מצאה נפשו כוח רצון שלמעלה מכוח גופו: לעשות במנגנון-הכלי-הכבד אשר קיבל בידיו. את שמי הארץ מדד בתבונת כפיים - ובאהבה - כי בכך ובשכל טוב בחר לשרת".