סמל אלכסנדר אלש הכט ז"ל

קורות חיים

אלכסנדר, ("אלש") בן הירש ומרילה, נולד ביום כ"א בתשרי תש"י (14.10.1949) בעיר ליברץ אשר בצ'כוסלובקיה. סיים שם את לימודיו בבית-הספר היסודי והיה חבר בתנועת הנוער "פיוניר". הוא גידל שפנים, יצא לציד ביערות, הירבה לעסוק בספורט המים, והשתתף בתחרויות חתירה בקיאק. הוא לא ידע פחד מימיו ודבר לא הרתיע אותו. בשנת 1965 עלתה משפחתו ארצה ואלכסנדר הצטרף, לאחר שלושה חודשים, למסגרת "עלית הנוער". במסגרת זו נתקבל לבית-הספר "אורט" במגדיאל, בו למד אלקטרוניקה. את השפה העברית סיגל לעצמו אלכסנדר תוך זמן קצר והצטיין כתלמיד שקדן וחרוץ בכל המקצועות. בארץ המשיך בפעילותו הספורטיבית הרב-גונית והשתתף בצעדות ארבעת הימים. בשעות הפנאי ידע את ההנאה והפורקן שבקריאת ספרים. בחברת התלמידים נהג בשקט ובצניעות וכך רכש את לבם. לכל אדם עזר במילה טובה ובעצה נכונה וכאשר היה מביע את דעתו הצלולה והשקולה, בלי התחכמות יתירה, היתה זו מתקבלת על הדעת. חיבתו לחיות ולטבע שראשיתה בצורת החיים שניהל בצ'כוסלובקיה, עוד גברו והתחזקו. בתקופת הלימודים במגדיאל, בשכנות לפנימיה גר דודו, שהיה אחראי על השומרים באיזור ותמיד נמצא ברשותו לפחות סוס אחד. אלכסנדר ניצל כל רגע פנאי לטיפוח הסוס ולרכיבה עליו במשעולים ובין הפרדסים. אהבה זו לא דעכה גם כאשר עבר ללמוד אלקטרוניקה בבית-הספר הטכני בחיפה וגם לאחר שגויס לצה"ל. בכל חופשה נהג לבוא למגדיאל ולדהור על הסוס בדרכים.

הוא גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968 וכטכנאי אלקטרוניקה הוצב לחיל הקשר. אך הוא עצמו ביקש הצבה לפיקוד הדרום ושירת בתעלה עד יום מותו. תקופת שירותו היתה קשה ומסוכנת. לא פעם ניצל בנס מהפצצות והפגזזות ובני משפחתו כבר האמינו כי הוא מחוסן בפני כדורים ופצצות.

אור ליום ג' באדר א' תש"ל (11.3.1970), נפטר סמל אלכסנדר מפצעים שנפצע, כאשר שב מעבודת סלילת קו-טלפון מאומצת שעשה עם חבריו במוצב המזח, שהופצץ ללא הרף. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "אלכס הגיע לפלוגה כטכנאי קשר. במשך הזמן התגלה כטכנאי-אמן. מכשירים שעברו תחת ידו היו כחומר ביד-היוצר. חבריו אהבוהו בשל אופיו הטוב. ידע להתבדח עם כולם וגם לכאוב את מכאובם בעת הצורך. בחודשיים האחרונים עבד ללא ליאות. נכון היה לכל קריאה לתקן את מכשירי הקשר הפגועים ולסלול קווים חדשים, מתוך דאגה שהקו הקדמי יהנה מעורף חזק ומבטיח. באותו לילה מר יצא אלכס לסלול קו למוצב מבודד ומנותק, קשר שחיוניותו לא היתה מוטלת בספק. בקור עז ובגשם עבד אלכס בזריזות וביעילות האופיינים לו, סלל את הקו והקים את הקשר. אתם איבדתם בן יקר ולנו אבד איש מקצוע מעולה ורע לכולנו. "יהי זכרו ברוך". שמו חרות על לוח הזיכרון לחללי בית-הספר במגדיאל ומופיע על האנדרטה לזכר חללי גדוד 52 של חטיבת "גבעתי" ליד אשדוד; חורשת בת מאות עצים נטעה לזכרו בהרי ירושלים, בכספים שתרם דודו בוונצואלה.