שאול באנקי ז"ל

קורות חיים

שאול, בן אידה ויעקב. נולד בשנת תרפ"ב (1922) בהונגריה. אביו נפטר כשהיה בן 13 ואימו נישאה בשנית.

שאול היה חבר ב"נוער הציוני", ועלה לארץ בשנת 1945. התגורר תחילה בקיבוץ כפר גליקסון ועבד שם כמסגר, אך כצייר מוכשר עסק גם בזיוף תעודות עבור חברי המחתרת.

שאול נשא לאישה את איגנש ובשנת 1947 הם עברו לגור ברמת גן. גם שם היה מסגר ועבד כפועל יומי. שאול היה חבר ה'הגנה' ומילא את תפקידו עם פרוץ מלחמת העצמאות, אולם עקב לחץ בעבודה קיבל שחרור זמני - עד ל- 19.05.1948.

ביום שלישי ט' באייר תש"ח (18.05.1948), חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, הפציצו מטוסים מצריים את תל אביב זה היום הרביעי ברציפות. ההפצצה המצרית השלישית באותו יום התרחשה בשעות אחרי הצהריים. הטייסים המצרים בחרו הפעם את התחנה המרכזית הגדולה ביותר בארץ, בלב תל אביב, והטילו את פצצותיהם ללא אבחנה על מאות אנשים שהיו בתחנה באותה שעה. כתוצאה מהפצצה זו נהרגו 54 איש וכמאה נפצעו. שאול שהה בתחנה באותה עת. גופתו לא נמצאה, אך הרבנות הראשית פסקה כי נהרג בהפצצה.

בן 26 היה במותו, הניח אישה. גופתו לא נמצאה והוא לא הובא לקבר ישראל.

בעלוני כפר גליקסון מהשנים בהן שהה שאול בקיבוץ, נותרו רישומים רבי חן והומור שצייר:

דוד בן-גוריון כאחד המכבים (חנוכה תש"ה); חבר קיבוץ מטייל עם כלבו; העברת קווי השקייה - קריקטורה המבקרת את שיטת העברת הקווים הבלתי יעילה; נפח, רפתן ועוד דמויות אופייניות של חברי קיבוץ.

בהיעדר תמונה שלו, התמונה בדף זה היא דיוקן עצמי שצייר שאול באנקי.