עמוס גלילי ז"ל

קורות חיים

עמוס, בן יחיד לאמו בינה ולאביו יעקב - המורה העברי שבה מארץ ישראל לתוניסיה בשליחות הוראה ופעולה ציונית מטעם המוסדות הלאומיים בשנת 1926 לפי הזמנת הפדרציה הציונית בתונסיה.

עמוס נולד ביום 5.2.1927 בתוניסיה. עם סיום שליחותם של הוריו בשנת 1929 חזרו ארצה והשתקעו בשכונת בורוכוב (גבעתיים). הוא למד בבית-הספר בשכונה ובגימנסיה "אוהל שם" ברמת-גן, שם נתגלתה נטייתו המיוחדת לפיסיקה ולמתימטיקה.

לפני קבלת תעודת-בגרות יצא עם חבריו מ"הנוער העובד" שבשכונה להכשרה חקלאית בקיבוץ מעוז-חיים ובכפר-סולד ומשם להתישבות בקיבוץ בארות ליד גדרה.

חובב עבודה היה מנעוריו ובכל אשר עשה הצליח, עד כי חבריו כינוהו בתואר "בעל שתי ידיים ימניות".

חבר ה"הגנה" מגיל רך, עבר קורסים למחסנאות, סיור, חומרי-נפץ וכל סוגי הנשק.

בקיבוץ בארות היה האחראי לבטחון ומחסנאי של הנשק. הלך ללמוד הנדסה ובנין בטכניון בחיפה והגיע לשנה השניה. לפרנסתו עבד בימי הפנאי כפועל בנין, טפסן מסוג א', ונתחבב גם על חבריו בעבודה. היה סגן מפקד הפלוגה של קבוצת ה"הגנה" של הטכניון, השתתף בהגנה על שכונת הסלוניקאים בחיפה ועבר הכשרה צבאית-קרבית בעמק יזרעאל, בעמק הירדן, ועוד.

אחרי הטבח בבתי-הזיקוק נשלח מטעם ה"הגנה" לפעולת-נקם בבלאד א-שייך (כיום: תל-חנן). היה בין שלושת הראשונים שפרצו לכפר המרצחים. לאחר סיום הפעולה, בדרך חזרה לבסיס נפצע עמוס קשה ברגלו, הובא לבית-החולים בחיפה, נשא את מכאוביו בדומיה ובהרגשת סיפוק ("לא לשוא נפצעתי").

דאגתו היחידה היתה שלא ייודע הדבר להוריו, לבל יצטערו.

אחרי 10 שעות השיב נפשו, ביום י"ט בטבת תש"ח (1.1.1948). נקבר בנחלת-יצחק.