תפריט נגישות

סגן יואב הרשושנים ז"ל

הספד מאביו

אלבום תמונות

הספד שילה הרשושנים על קבר בנו יואב הי"ד שנהרג בקרב בלבנון ב-כ"ו בשבט ה'תשנ"ד, 7.2.1994

יואב בני, אחי ומורי,
בני המורשתי-שושלתי, צאצא ר' ישראל מריז'ין, נצר לדוד המלך. אחי לאמונה ולדרך, ומורי באהבת ארץ-ישראל. לימדתני אתמול מהי מסירות-נפש.
היית "אך" שנים - 21. "אך" שנים נהדרות, מגשימות דרך-חיים באמונה ובערכים, אהבת-תום ונעורים.
ידעתי תעצומות-נפשך ותעמוקות-לבך. היית חדור אמונה בדרכך ובמעשיך, לא חתת ולא יראת, כדברי המלאך ליהושע בן-נון, הקבור לא הרחק מכאן. ממשיך אתה מסורת של גבורה, של קדושה, של לוחמים אשר ידעו בעבור מה הם נלחמים, ספוגי השראה אלוקית וארצית, המתחילה ממנו, מיהושע בן-נון ומשופטי ישראל, דרך שמואל, שאול ודוד, אשר כל מלחמתם היתה באזורי יהודה-ושומרון. מגבעות-גורל בדרום אשר כה הכרת, איזור צקלג של דוד המלך, ועד הרי בגלבוע של שאול המלך, אל-טל ואל-מטר, איך נפלו גיבורים. דרך בר-כוכבא ורבי עקיבא, לוחמי המחתרות וגיבורי צה"ל, ועמיתיך הצנחנים ושאר חללי צה"ל אשר נפלו כולם על קידוש-השם.
רק השבת סיפרת לי, לאמא, לתמי, לאמנון ולצפריר, את המחזה אשר ראית בפרטים, ובו עוברים לנגד עיניך רגעי נפילתך, כמו שאומרים: "שלושים יום לפני יציאת הנשמה רואה זאת האדם וחש בכך". ובדיוק כך זה קרה, בדיוק כמו שתיארת. את פתיחת הציר, את הטילים, את הכדורים, כאילו אתה ניצב שם למעלה ורואה את מה שקורה שם למטה.
האמנת באמונה שלימה בדרך בה הלכת ובמטרותיה. האמנת כי המלחמה בלבנון היא המלחמה על ארץ-ישראל, כשם שהאמנת בשלום. אך יחד עם זאת ידעת כי האדמה אשר אתה קבור עתה בה, אם תינתן לגורם זר, תהיה גורם למלחמה אכזרית על ארץ-ישראל כולה.
בפנקסך מצאתי אתמול: "אני מאמין בשלום ורוצה שהוא יהיה, אבל אני מסכים עם הרמטכ"ל כי יהיה קשה מאוד להחזיר את הגולן". ואתה מסיים ומדגיש, עם שני קווים למלמטה: "ובזה אני מאמין".
וכן: "אנו עומדים מול מספר דברים", ואני מקריא, דברים שאתה כתבת: "ההיסטוריה של ארבעים עד מאה שנה - זו ההיסטוריה הקצרה ההיסטוריה שלנו היא בת 2,000 שנים ויותר, בראייה רחבה".
יואב, ילד של'. חיית כל חייך באושר ובשמחה. החיוך לא סר מעל פניך, וגם ברצינות - חיוך העלית. השרית השראה גם עלינו, בני-משפחתך, אמא, אנו, תמי, אמנון וצפריר, על חבריך מהיחידה, על אודי מסיירת מטכ"ל, על יריב מהצנחנים, החוט המשולש שניתק עכשיו. על כל חבריך מאלקנה בה גדלת, מישיבת "אור-עצ'ון" בה חונכת, ומהפנימיה-הצבאית בה העצמת אילים. מצולע רב-גוני של ילדי תפארת, נצרים להתברך בהם, משפחה אחת של חולמים ולוחמים, אשכר אלקנה למדינה, אופיר השומרון וזהב הארץ, פצצות-גרעין אנושיות - הנשק הסודי של מדינת-ישראל.
ראינו אותך גם לאחר מותך. יפה כמו בחיים, פני מאושר, בן יקיר - גיבור ישראל.
יואב אהובי. גדלת בארץ חלומותיך, מול נופי בראשית של ארץ-'שראל שכה אהבת. כל שביל שחוק תחת פעמיך, וכל גבעה טרושה חרשוה צעדיך. קורי-רגלי-אדם כבושי שעלים.
אנו משפחה חזקה, שורשית. אנו נתגבר ביחד, כולנו, על אובדנך בדרכנו המשפחתית. אך דאגתנו היא לעם-ישראל, וכמו שהזכיר פה המפקד, כמו שאתה יואב האמנת: "כל ישראל ערבים זה לזה". דאגתנו היא לעם-ישראל, שדרכו היום רפה, וכיוונה מוטה, המאבד את צביונו הייחודי בו אתה האמנת.
אתה הראשון מבני אלקנה הנופלים בקרב, ואנא ה' מלא-רחמים, עשה שיהיה גם האחרון.
יהיו רגבי עפרך נעימים לך במותך כבחייך, ונאבל אנו על עלומיך שהיו ונגוזו פתע. ומי יתן ובמותך תשמש שגריר, פה ומליץ-יושר לכל עם-ישראל ולארץ-ישראל.
חבל על דאבדין. שלום על ישראל!

"שומר ישראל, שמור שארית ישראל, ואל יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל"

אלקנה, כ"ז בשבט ה'תשנ"ד, 8.2.1994

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה