על קברך הרענן אבי, בלב דואב ושבור סותמים אנו את הגולל על ספור חיים צעיר, יפהו רענן אשר ליוינו במשך עשור ונגדע בטרם עת.
התחלת את שרותך בחיל הים כחובש, השתחררת משרות החובה וכצעירים רבים יצאת לתור את העולם בצי הסוחר.
אך במהרה חזרת אלינו והחלטת לקשור את גורלך עם צה"ל וחיל הרפואה.
עם גיוסך לשרות הקבע שרתת כאחראי מרפאה ובסיום תקופת שירות זו הגעת לבה"ד 10, שם הכרנוך כולנו במשך שנים רבות כחניכים ומפקדים.
תמיד ראיתי לנגד עיני בחור עניו וחייכני המגלה מסירות עילאית לתפקידו, מוכן להקדיש מזמנו שעות מעבר למקובל, מתנהג באדיבות ותורם כה רבות לשמירת אוירה טובה בקרב החניכים, מדריכים ומפקדים. שם גם הכירה אותך ואת מעלותיך הרבות אשתך ג'וליה תיבדל לחיים ארוכים.
לא היית מוכן לדרוך במקום זמן רב, תמיד שאפת להתקדם ואמנם יצאת לקורס קצינים אותו סיימת בהצלחה רבה.
כקצין התחלת במדור ביקורת, שם היינו זקוקים לנסיונך, לידע הרב ויכולת ההטמעה הטמונים בך, כמצופה גם תפקיד זה ביצעת בצורה מעולה. משם אתה עובר לפיקוד צפון כקמב"ץ ביח' פיק' 541. סגן קרפ"ר (אז מר"פ צפון) מציין: קצין מסור ביותר בעל אינטלגנציה גבוהה. מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. אנו אשר היכרנו אותך זמן רב לא הופתענו.
"מפקדי", אמרת, "אני חייב לשרת בשדה, במקום בו קיימת פעילות מבצעית, לא ייתכן אחרת". וכך הגעת לתפקידך האחרון כקצין ארגון רפואה ביק"ל, לבנון וגם שם אתה מייצג את חיל הרפואה בכבוד.
כותבים: (כאילו שלא ידענו) נותן דוגמא אישית לפיקודיו, מגלה ידע מקצועי רב, מתנדב לבצע משימות ומתפקד בצורה מעולה בתנאי עבודה קשים. האלוף יוסי פלד ממליץ להעלותך בדרגה בקיצור פז"מ מדרגת סגן לסרן.
נודענו למחלתך לפני כ-15 חודש, אך אתה השרית על כולנו אופטימיות רבה למרות הכאבים המשתלטים וחולפים.
היינו כולנו ואתה בראש, מלאי תקוות אשר התעוררו ונגוזו. גם בימים הקשים כשרק עלה הדבר בידך, ניסית שוב לתרום ואמרת לי: "אני לא מוכן לשבת בחיבוק ידיים" ובעצה אחת עמך שובצת לביצוע פרוייקטים בענף תורה.
אבי הלכת ודעכת לעינינו כנר.
אשתך ג'וליה, בתך דולי, אמך סבינה, אחיך ואחיותך, משפחתך ואנו כולנו משפחת חיל הרפואה, נותרנו שכולים ויתומים.
יהיה זכרך ברוך