בת בטי (בתיה) ומשה. נולדה ביום כ"ז באדר א' תשי"ז (28.3.1957) ברומניה. מרים, שחבריה וידידיה כינוה מירי, עלתה ארצה עם הוריה בשנת 1958, בהיותה בת שנה לערך והמשפחה השתקעה בקרית גת, שם גם נולדו אחיה ואחותה.
מירי סיימה את בית-הספר היסודי 'עליות' בקרית גת, אחר המשיכה את לימודיה בבית-הספר המקיף שבעירה. את השכלתה השלימה בסמינר 'אחווה', שם התמחתה כמטפלת פדגוגית. בשנות לימודיה נתגלתה מירי כצעירה מוכשרת ומלאת חיים. תחביביה היו ריקודים, טיולים, ספורט וים. בכל הזדמנות היתה נוסעת לשפת הים ונהנית מן החול הזך, מהגלים ומהשחייה.
מרים התגיסה לצה"ל ב-1976 והתמחתה כקשרית. מפקדיה בחיל-הקשר העריכוה כחיילת מסורה הממלאה את תפקידה ביעילות. כעבור תקופת שירות לא ארוכה הועלתה בדרגה ומונתה מפקחת. בהמשך שירותה הגיעה לדרגת רס"ר. מפקדיה נכחו שהיא בעלת ידע מקצועי רב, מסורה מאוד ובעלת נכונות לעבודה גם בשעות לא-שגרתיות. בחודש אוגוסט 1978 התנדבה לשירות קבע ותקופת שירותה הוארכה כמה פעמים. היא אהבה מאוד את תפקידה הצבאי ושאבה ממנו סיפוק רב. במהלך שירותה חלתה מרים במחלה קשה, אושפזה תקופות ממושכות, וביום כ"ד בניסן תשנ"ג (15.4.1993) נפלה בעת שירותה. בת שלושים ושש היתה. היא הובאה לקבורות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. מרים הותירה אחריה אם - בטי (בתיה), אח - מאיר ואחות - מלי-מלכה.