אלבום תמונות
"איציק", בשם זה ידעוהו הכל, חבר הקיבוץ ואיש המוסדות. ואכן, מי לא הכיר את המזכיר המחונן והמסור של קבוץ רבדים, הנחפז תמיד. את חיבתו של מי לא רכש בכשרונו המופלא למצוא מסילות ללבם של אנשים. ארבע תכונות עמדו לו, לאיציק, בכל דרכו: מסירות ללא גבול לקבוץ אשר היה לו חלק גדול בבנינו ובהישגו. פקחות יהודית ממוזגת עם הומור שנון. רוחב-לב וכשרון למצוא את דרכו בכל מצב. נוח להתלהב היה, התלהבות-אמת שיש עמה פעולה. בכל היתה ידו, בכל גילה ענין, בעניני המשק - כבבעיות חברה, בשאלות יום-יום כבשאלות צבור ומדינה.
בטרם היות קבוץ רבדים, בימי פעולתו בתנועה החנוכית ובקומונה של גדוד "נחשונים", שבה היה אדם מרכזי בימיה הראשונים, בשעת פעילותו בגרעין "צבר" - אלה שני הגופים שהתאחדו ביזמתו והיו לקבוץ רבדים, חלם איציק את חלום הקיבוץ העצמאי שהוא עוד עתיד לפעול בשליחותו. והוא זכה להיות למזכיר, לבא-כוח הראשון של הקיבוץ. וכשהותקף הקיבוץ והוא בעיר, בשליחות, אין לבו נותן לו מנוח והוא מצטרף למחלקה שיצאה ברגל לעזרת הגוש ויחד עמה נופל בקרב. והוא בן עשרים ושתים.
מותו של איציק - אבדה קשה זו נראת לי כטעות איומה. כאילו אך מקרה רע גזר עליו למות. והוא הן צריך היה להמשיך!
עוד זוכר אני כיצד אסף מקלות כביסה מן החבלים בחצרות. "זה בשביל הקומונה" - הסביר. היה זה חצי שנה לפני הוסדה. כבר אז חשב ודאג - כיצד תוסד. זוכר אני כיצד ארגן את פלוגות העבודה בקבוצים - למען "הון יסודי לקומונה". ואחר התמסר כולו לרעיון האוטו. ומה לא עשה בשבילו! נדמה היה שאפילו בשנתו חושב הוא על האוטו. קשה היה לראות, שענין התבטל והאוטו - כמעט בידו. ואז נסע לבית-זרע והתמסר כולו לרעיון הקיבוץ העצמאי. מבעד לצניעותו יכולת לראות את גאותו התמימה על כך, גאות הקיבוץ. הוא התחיל כל כך במרץ, עד ששכח את עצמו. כולו התמסר לענין ואם לא נמצאו חברים דואגים - היה שוכח גם את צרכיו האלמנטריים. הוא כאילו חייב לכל הצרכים. הכל בראשו בלבד. לא היה רושם כלום, אך זכר הכל, ובשעה שקרה מה שקרה, והוא בירושלים לרגל תפקידו - חש מהר הביתה. בכל דרך שאף להגיע. ובמרחק קטן לפני הבית מצאו המות.
ד. ת.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.