האמנם ידי היא זו הרוטטת בהעלותה דמותך בני שלום. כי ממאן ליבי להאמין כי הלכת מאתנו לעד, כי אינך. קדרו שמים מעלי - אפיקים תכולים השחירו חורה השמש במרום והסהר אסף נגהו. איכה רווי חיוך חיוך וזהורים הפרחים בדן לי יבהקו היו לעיני גוניהם כמדקרות הסוף.
בני, ימים ספורים לפני שנפלת נפגשת עם אחיך דוד המשרת והלוחם איתך והיית עם נשקך וספרת לו שאתה נפצעת קל בעיניך, לא אמרת נואש אך אמרת נלחם עד הרגע האחרון, נפרדת ממנו בתנועת יד אך לא זכינו לראותך מיום שהגעת עד נפילתך. קיוית לקבל חופשה לבקר אותנו אך כדור האויב הפולש פלח ללבך.
אני זוכר על גבורתך ועל מצפונך מתו ששרתתה כשוטר במשך 3 שנים וסייעת ללוחמים להכות באויב וגם השתתפת איתם לגרש את השלטון הזר מארצינו וירדת עם חבריך למחתרת בין הראשונים היית בפרוץ הקרבות. פעיל וחביב היית עם החברים שלך בפלמ"ח והיית בכל הקרבות הכל רחבי הנגב ובדרום בליווי שיירות עד היום האחרון שלך ולא זכית ליום הגדול הזה שלמענו לחמת ונפלת ורק 25 אביבים מלאו לך.
יום אימים זה קיבלנו הידיעה האיומה שלמעלה מ-20 מבחורי ישראל הייתם באותו יום המר הזה. ימים קשים היו לנו, קשים עד מאוד. צר לי עליך בני היקר, מה יקרת לנו ולכל אלה שהכירוך. בנפלך אבד העם היהודי אחד מטובי בניו, אבל בדמך ובדם חבירך לנשק הגענו ליום הגדול הזה פרי עמלך ועבודתך שלמענה הקדשת הכל, הכל לא היה לשווא, העם והמולדת לעולם לא ישכחו בניה אשר הביאו חופש וחירות למולדת, אביך ואמך ואחיך וחבריך יזכרוך לנצח.
ינעמו לך רגבי ארצינו שנתקדשה בדמך הקדוש, ויהי זכרך ברוך.
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים
הוריך השכולים.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח