מלחמת יום הכיפורים מצאה את שלום יודקוביץ בבסיס חל אוויר צפוני, משם היה יוצא מדי יום לטיסות תצפית במטוסים קלים.
מאז סיום קורס קציני תצפית קדמיים מוטסים, קיים שלום טיסות רבות ומלאכתו הייתה נהירה לו.
מימד חדש קיבל תפקידו עם פרוץ המלחמה. הדחיפות של פעילותו במגוון התפקידים התרחבו והוא יצא לתצפיות בגבולות הצפון, תצפיות שניתוחיהן שימשו מקור מידע לכוחות הקרקע והאוויר של צה"ל. בין גיחה אחת לחברתה, החלו להגיע ידיעות על חבריו שנפלו, חיילים וקצינים ביחידתו. אז החל שלום לוחץ: "אני רוצה לחזור ליחידתי".
"בימי המלחמה הראשונים", סיפר המגד, "לא פעל שלום מסיבות שונות והדבר גרם לו כאב. על כן פנה אלי וביקש להצטרף ליחידתו הקבועה. אולם לא יכולתי להיענות לבקשתו".
שלום קיבל את הסירוב, כדברי מפקדו, "באהבה וללא טרוניות", והמשיך במשימותיו. בחג הסוכות ביום חמישי, ניתנה לאנשי צוות האוויר הפקודה להמריא ולתור אחרי בסיס טילים סורי שכוחותינו לא הצליחו לטווחו. למטה, בגיזרת המובלעת, התנהלו קרבות שריון וארטילריה ולמעלה חדר מטוס חיל האוויר אל תוך שטח האויב.
שלום וחבריו הצליחו לזהות את הבסיס ולדווח עליו. אך תוך כדי הדיווח נורו טילים לעבר המטוס והוא הופל. שלום היה בין הנופלים.