אלבום תמונות
שלמה בן-יוסף, איש אצ"ל, חבר פלוגת הגיוס של בית"ר בראש-פינה, ירה אל אוטובוס ערבי בתגובה על רצח איש אצ"ל בידי ערבים והתקפה על מונית נוסעים בכביש עכו-צפת, והועלה לגרדום בעכו ב-29.6.38.
אליהו חכים ואליהו בית-צורי, אנשי לח"י, הרגו בקהיר את המיניסטר-התושב הבריטי למזרח התיכון, לורד מוין, נידונו על-ידי בית-משפט מצרי והוצאו להורג בקהיר ב-22.3.45.
חברי האצ"ל דב גרונר (שנפצע קשה ונשבה בהתקפה על משטרת רמת-גן), ויחיאל דרזנר, אליעזר קשאני ומרדכי אלקחי (שנאסרו בדרכם לחטוף ולהלקות חיילים בריטיים כתגמול על הלקאת לוחם אצ"ל בפקודת בית-דין בריטי), הועלו לגרדום בעכו ב-16.4.47.
מאיר פינשטיין (איש אצ"ל שנשבה בהתקפה על תחנת הרכבת בירושלים) ומשה ברזאני (איש לח"י שנאסר נושא רימון), פוצצו את עצמם בכלא ירושלים ברימון-יד (שהוברח אליהם בתוך תפוז לפי בקשתם) שעות ספורות לפני ביצוע גזר-דין המוות ב-21.4.47.
אבשלום חביב, מאיר נקר ויעקב וייס, לוחמי אצ"ל שנישבו אחרי הפריצה לכלא עכו, הועלו שם לגרדום ב-29.7.47.
בשנים 1947-1944 היו עוד עשרות אנשי אצ"ל ולח"י שנידונו למוות על-ידי בתי-דין צבאיים בריטיים, אך עונשיהם הוחלפו למאסר עולם. שניים מן הנידונים למוות זכו לחנינה אחרי שאצ"ל לכד 6 קצינים בריטים והודיע כי "על גרדום נשיב בגרדום". במקרהו של דב גרונר השיגה חטיפת קצין ושופט בריטים רק דחייה של ביצוע גזר-הדין. נסיון לחלץ בכוח נידונים-למוות מכלא ירושלים לא עלה יפה. חטיפת 2 סרג'נטים בריטים לא הרתיעה את השלטון מהוצאתם להורג של 3 נידוני אצ"ל האחרונים, ואז מימש אצ"ל את איומו ותלה את בני הערובה.
מתוך "דע תולדות היישוב"
בהוצאת מרכז ההסברה