עתה החל האויב בביצוע השלב השני בתכניתו - השתלטות על העמדות הצפוניות-מערביות ואזור חדר האוכל. לצורך זה הסתייע בטנק, שהצליח לפרוץ ב- 12:30 את גדר המשק, מול עמדה 8, במרכז הגדר הצפונית של ניצנים, לאחר שהרג באשו שישה מבין שבעת אנשי העמדה וגרם לעיוורונו של השביעי.
המ"מ שורצשטיין, שמטהו היה לפני כן בפינה הצפונית-מזרחית של הפרדס הקטן, עבר אל חדר האוכל ואזור המגורים שלידו, שהיו מוקפים סוללת אדמה. הוא קיווה ע"י כך ליצור קו שני ופקד על אנשי העמדות 5, 6, 7, מהקדקוד הצפוני של המשק, לעבור לשטח חדר האוכל. כאן ארגן להגנה את אנשי העתודה שנסוגו מהרפת, ואת שארית אנשי העמדות הצפוניות.
אולם האויב בגבעת המיכלים שלט יפה על שטח חדר האוכל ושני טנקים שלו, שהתרוצצו במשק עצמו ליד הלולים, בין גבעת המיכלים לגבעת חדר האוכל, עשו שמות בשטח חדר האוכל. נוכח לחץ זה, החליט אברהם שורצשטיין, לאחר שעה של קרב, לרכז את אנשיו בבנין הערבי, בקטע הדרומי של המשק.
אש האויב רוכזה עתה נגד הבניין הערבי. האויב הכין את עצמו לקראת השלב השלישי של הפעולה.
הנשק בבניין מנה, אותה שעה, 2 מקלעים, 20 רובים ומספר סטנים, שבשום אופן לא היה בהם כדי לעמוד בפני עדיפותו של האויב. המפקד ראה את הקרב אבוד והחליט על פריצה אל מחוץ למשק. לשם כך, ארגן את המגינים בשלוש קבוצות. קבוצה ראשונה להתפרצות- בפיקודו. קבוצה שנייה - בפיקוד סגנו משה הנפליק, וקבוצה שלישית לחיפוי הנסיגה - בפיקוד המ"מ יוחנן מנהיים. הכוח צריך היה לפרוץ את הגדר הדרומית ובמסתור הפרדס, לנסות להתחמק לחולות שפת הים.
סמוך לשעה 15:00 נעשה ניסיון הפריצה, ליד עמדה 2, דרומית לבניין הערבי. חוליית המקלע פרצה בראש, הצליחה לעבור את הגדר אך כאן הושמדה כולה במכת אש איומה.
שארית הקבוצה, שנעה מיד אחריה, נפגעה אף היא בחלקה ואנשיה , כשאברהם בתוכם, חזרו לבניין הערבי. התברר, כי הפריצה בכיוון זה היא בלתי אפשרית באשר אנשי האויב כבר הגיעו לפרדס הדרומי והציבו בו מקלעים.