ישראל
אחד מאותם הבחורים הרבים אשר בזכותם אנו חיים והם עצמם לא הגיעו, טרם הגיעו בחייהם אל פינת השקט והנחלה, שחור עינים בעל מבט תוהה ומחפש, מלא ענין לכל הסובבו.
מוזר כמעט לומר בקשר לעברו כי היה עולה, כיון ששנותיו בפלמ"ח הפכוהו לאזרח הארץ בכל נימי נפשו. יליד יוגוסלביה ומשחר ילדותו קשור לתנועת השומר הצעיר, חי את חיי התנועה כיתר הנערים בני גילו, בקן, בטיול ובחברה.
הגיע עם חבריו ארצה וקיבל את חינוכו בחברת הנוער בשער העמקים. ככל נער בגילו התלבט בלבטיו האישיים והתנועתיים, אך משהכריע לדרך הקיבוצית הלך בה בנאמנות ומסירות. עוד בימי בראשית של הפלמ"ח שאף להצטרף לשורותיו, אך הדבר לא ניתן לו.
רק בימי מלחמת העולם הקשים ביותר החל שירותו. הוא הרגיש את עצמו טוב בכך, עמק הירדן אשדות ואפיקים הפכו לו ממש בית. ימי המסעות הארוכים מרובי הסכנות, תוכן חיים. סיפורים אין קץ היה מספר בשובו הביתה על "החברה" צילומים על נוף ומקומות מרובים היו תמיד תחת ידו, והם שיקפו את דרכו זו בחיים.
הוא חי את התקופה בכל חום לבו הצעיר, משהגיע מועד סיום שירותו לא ראה את עצמו עדיין פטור מהשליחות והחליט להשאר עוד, קיבל על עצמו תפקיד פיקודי והמשיך.
אך המשיכה הביתה, אל החברים הכובשים את דרכם בחיי הקבוץ החדש, הללו משכוהו בעוז הביתה. חזר לעין שמר מלא תשוקה ליצירת בית - ביתו הוא. אהב מוזיקה וספרים אהב את ישיבת האחים גם יחד, לא היה מהמתבודדים.
משפרצה מלחמת עמנו על שחרורו הוא נקרא אל השורה ומייד התייצב. ושוב מדד בכף רגלו את הארץ בכל הכוונים, אך לא בטיול וסיור אלא במסע הקרבות. עבר בשורת הלוחמים את כל הגליל עד הגיעו לפרשת המלחמה במרכז הארץ וכל הכרוך בה.
בזמן בקורו האחרון בקבוץ, בימי ההפוגה הראשונה, קשתה עליו הפרידה מהבית. גם התנהגותו היתה אחרת מכרגיל, שמא ניבא לבו את העתיד לפול בגורלו?
התגבר וחזר לתפקידו, הלך ולא שב עוד.
נפל בפקדו על קטע בחיל השריון בגזרת לאטרון.
אף הוא רשם אחד מיני אלף דפים המזהירים, אשר יחד מהוים את ספר גבורת מלחמתנו, בה נתן דורנו את מיטב בניו. עינו היוקדות כגחלים לוחשות לא יתהו עוד סביבם, מבטם האחרון ודאי נעוצות אל מול האויב בתוקף והחלטיות כי יש להשמידו. לא מתוך אהבת תגרה וקרב, לא מתוך תאות נקם. מתוך אהבה אין קץ לחיים - חי לחם ונפל ישראל.
יהיה זכרו צרור בצרור חיינו.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.