אליהו יקירי!
אותו ערב, שבו נפלת חלל, ערב בהיר ויפה היה, ואני רואה בעיני רוחי אותך ואת חבריך, בצאתכם לאותה התקפה. אני רואה את בלוריתך הזהובה והמתולתלת מתנופפת ברוח, ועיני התכול שלך מביטות בעוז נכחך, לקראת המטרה שלפניך...
האמנם לא אראך עוד לנצח? הן כה הרבה הבטחת לי, וגם אני לך...
והנה הלכת - ולא כלום...
אך את אהבתך נושאת אני בלבי, נושא ונושאת... האוכל לשכחך?
חברתך
מזל כהן
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח