לחבריו של שלום בננו, שלום.
חברים יקרים! אמנם אין אנו מרבים בדבורים על האסון הנורא שקרה אותנו - כאב כזה אי-אפשר להביע במלים, אולם מכתבכם החביב נגע על לבנו. טוב היה לשמוע שגם עליכם, חבריו, הספיק אולי להתחבב כשם שהיה חביב תמיד על כל מכריו, כקטנים כגדולים. לאבדתנו אין תמורה, וצערנו לא ירפא לעולם. אולי היה הרוח החיה במשפחתנו. הוא ידע לעזור לכל אחד לפי דרכו המיוחדת, ובהלכו מאתנו נשארנו שוממים. עדיין יש ונדמה לנו, הנה יופיע בקצה השכונה כהרגלו תמיד. עצם הויתו בבית היה בכוחה להצהיל פנים, ומפיץ היה סביבו את מרצו, בדיחותיו, ושיריו שלמד בזמן העדרו מן הבית. מה מרה ההרגשה שלשוא נחכה לו עוד, ומה קשה להשלים עמה.
בכל זאת, יודעים אנו ששלום הלך בדרך שבחר בה מתוך הכרה, במסירות ובאהבה. עוד במכתבו האחרון כתב לנו עד כמה הוא מאושר בחברתכם. הלואי ותושג מטרתו, שלמענה הקריבו הוא וחבריו את חייהם הצעירים.
הוריו ואחיו
מתוך הספר "לזכר הי"א", הכשרת גבע תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח