מכתבו האחרון
שלום לכם הורי היקרים!
מכתב זה אני כותב לכם בלי שקיבלתי מכם תשובה על מכתבי הראשון. אני כותב לכם אותו כשאני נמצא בכפר ערבי תחת עץ תאנה ואפשר לצלם את זה ב"דבר השבוע": 'כתיבת מכתב בחזית' התנאים, המקום והסביבה השתנו לגמרי בכל המובנים מאותו מקום בו כתבתי את מכתבי הקודם. אני נמצא על גבעה וממנה נפרשת כל השפלה עם הערים לוד ורמלה שעל כיבושן בודאי קראתם בעיתון. אתם בודאי אינכם מרגישים כמוני, הנמצא בסביבה זו -את חשיבותה של רכישת שתי ערים אלה, אשר למעשה, היו מבצר הערבים בשפלת יהודה ואליהן נהרו כל תושבי הסביבה החל מיפו ועד ירושלים, ומכל כפרי הדרום והשפלה. לוד טובלת בחורשות זיתים, ורק המסגדים מציצים ומתריעים על הימצאות העיר. העמק המקיף אותם כולו ירוק, מעובד כולו וזרוע דורה ותבואות חורף. תושבי הכפרים בסביבה, שבאחד מהם אני נמצא, עוסקים כולם בחקלאות ואת תוצרתם הם מביאים לשוק בלוד. בכפרים מצאנו הרבה תבואה, בקר, עופות וכו'. תושבי הכפרים כאן אמידים! בתיהם נקיים ויפים לעומת כפרי סביבתנו, למשל קומי. כאן אתה יכול למצוא גני שזיפים, תאנים וכו'. בבתים אפשר למצוא רדיו, רהיטים יפים וכו'. מן הכפר רואים באופק את סביבת פתח-תקוה, אשר לוד ורמלה, עד ההפוגה, היוו חזית לגביה. הן עכשיו מהוות גוש יהודי טהור. אני נמצא במחלקה כבודד עם הכשרת בוגרי מקוה-ישראל 'חברה' טובים ושמחים - ובמקום כזה חשוב הדבר מאוד. הספקתי להתידד עם כמה מהם. אתמול היתה לנו שיחה. הבעיה העיקרית, שעמדה לדיון היתה שאלת השלל. בבית, הדבר הזה, נראה מופשט מאד וגם לא כל כך חשוב, אך כאן הבעיה מעסיקה את כל הגורמים למינהם. השלל הוא גורם הורס מכל הבחינות ואני מקווה שזה מובן לכם ואין צורך בהסבר.
לפי העיתונים המצב בסביבה (על יד הגלבוע) אינו בכי טוב. קראתי שכבשו את פקוע בגלבוע ואת סג'רה בגליל התחתון, אך אני תקוה שאם, חס וחלילה, יגיעו יותר קרוב לא תביישו את השם שאנו גאים בו.
אברהמל'ה, תכתוב לי בפרוטרוט על הנעשה בדיר ובשאר ענפי המשק ועל הנעשה במשק וכו'. תגיד לילדים מהכיתה שיכתבו לי ותמסור להם דרישת-שלום. כן תשתדלו לשלוח לי חבילה. כי זה חשוב מאוד כאן, אף על פי שהאוכל מצוין וגם מבושל כל יום וגם ירקות טריים ישנם.
אמא, אל תדאגי במובן זה, גם מים יש בשפע ומתרחצים כל יום. - - - התנאים גורמים לכך, שאני חושב לפעמים כי אני נמצא במחנה של "הנוער העובד" אך זה רק כשנמצאים בבסיס. הספקתי כבר להרגיש הפגזה וכדורים.
תמסרו דרישת שלום לכל החברה כלום לכולכם
ממני, בנכם
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י