... והנה נח, דתי היה מביתו. התלבט קשה עד שמצא את דרכו בארץ. בחור שקט, חושב ושמח. פעם תקפתנו מחלה מיטותינו עמדו סמוכות זו לזו. הרבינו שיחה. נח סיפר לי על חייו, על עברו ועל מצבו כיום. נעים היה לשוחח אתו. שקול ומדוד. נח היה נגר טוב, בעבודה אהבוהו הכל. רהיטי המועדון שלנו מעידים על מלאכת ידו. באיזה מסירות נפש בנה את שני הארונות לספריה. ובזמן האחרון היה חבר מערכת הקבוצה התכונן להוציא חוברת שנתית לפני יציאתו לנגב, היתה זו דאגתו העיקרית. באסיפתנו האחרונה ביקש מאת החברים לכתוב רשימות בשביל החוברת. רבות היינו רואים אותו יושב באוהלו וקורא באור הקלוש של המנורה, או מספר עם חבר צ'יזבטים.
כזה היה נוח וכזה יצא לדרכו האחרונה.
מתוך החוברת "לזכר השישה"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח