"ראיתי אותו במצבים קשים, כאשר אש נתכה עלינו והוא נקרא לטפל בפצוע, לערוך לו ניתוח לאור-פנס ואת שמי הלילה קורעים אותה שעה כדורים נותבים ואנו צריכים היינו לערוך מסע חזרה אל הגבול - מסע של חמש שעות, כשהפצועים על כתפינו. רק אז הבנתי כי השקט שלו אינו נובע מביישנות אלא שהוא משהו עמוק, המקרין סביבו מתינות ופיכחון".