עבדתי כשליש עם ספי רק שלושה חודשים. פחדנו ויראנו מספי אך מצד שני הוא נתן לנו את הבטחון, שאם אתה תהיה בסדר - אהיה בסדר איתך. למען האמת, היה לי קשה מאוד בהתחלה, וספי נתן לי גב אמיתי. ראיתי אותו בעבודה הצמודה בזמן הראיונות. נכנס החייל, וספי מסובב אותו כדי להגיע למטרה שהוא חתר אליה. חייל נכנס בדעה לעזוב את היחידה, לשנות את התפקיד שלו, וספי מסובב אותו כך שכבר במשפט הראשון ידעתי כי לאותו חייל אין סיכוי, הוא פשוט קם ואמר: "המפקד ! אני נשאר !" כשהשכנוע לא עבד, וחיילים התעקשו להיזרק מהיחידה, הוא המציא את שיזפון. ה"סיביר" של השריון. אם פה אתה לא מסתדר, פה לא הולך לך, נראה איך תסתדר בשיזפון. בתוך חודש היה אותו חייל חוזר על ארבע ליחידה והופך לחייל מצויין.
ועוד תמונה - מן המלחמה. הייתי בנגמ"שים של דרג א'1 והגענו לחניון של ג'זין. ספי עובר על העיתונים שאיכשהו הגיעו אלינו: מי הפצועים, מי החללים, ואז הוא מורה לי: "תעבור בגדוד ותדאג שכל אחד ימלא את הגלויה שלו וישלח אותו הביתה". אני אומר לו: "המג"ד, זה דבר מסוכן, לך תדע מה יהיה איתם בעוד כמה שעות". והוא אומר: "אני רוצה שתהיה עד לכך שכל אחד ממלא גלויה". אמרתי לו - "בסדר ומה איתך ?" הוא אמר: "אתי זה יהיה בסדר". אני לא חושב שהוא מילא את הגלויה, אולי מילא אך לא שלח. לפני שזזנו פתאומית מהפניה של ג'זין, קרא לי ורצה להיות בטוח שוב שכולם שלחו. רק אז הסכים לזוז. אחר-כך התברר שהיו משפחות שקבלו את אותן גלויות ש"הכל בסדר" אבל במציאות - הם נהרגו כמה שעות לאחר שהגלויות יצאו לדרך.
אייל.