אחד מחברי הקיבוץ כתב עליו לאחר נפלו:
"אברהם היה שונה: הוא נפתח אלינו בחיוך גלוי וחביב, שובה לב, יפה-עיניים היה וחברו בו חן חיצוני ונועם הליכות. ברצון ובאהדה נענינו לו. ראינו לפנינו נער חמודות שהבטיח רבות והתברכנו בו כחבר לעתיד. שמענו את חבריו מזכירים שמו בחיבה ובהערכה. כאדם הנאמן להם ללא סייג ושואף לערכים...".