אלבום תמונות
שרגא בא אלינו כשהיינו ילדים בחברה, ילדי קבוץ "ראויים לשמם" אשר הקשו מאוד על כל ילד חדש. הוא עבר את טבילת האש בקבוצתנו, שהיתה עוינת וקשה במיוחד, ואנחנו הכברנו קשיים רבים על קשייו הטבעיים.
שרגא, לבדו, נאבק למצוא לו מקום ולהשתלב בינינו, לא בהכנעה ובחנופה אלא בעוז ואף בכוח ותמיד כילד בעל אופי וגאווה עצמית. לאט לאט מצא את מקומו, אבל דרכו לא היתה קלה.
בצבא רכש בטחון ואמונה בכוחו ולאחר שהשתחרר אף החליט שלא להמשיך בקבוץ אלא לנסות דרך חיים אחרת. גם בהחלטה זאת היה אמיץ ולקח על עצמו את כל שהשתמע מכך.
כשגדלים ביחד בקבוצה, לא תמיד הכל הולך חלק אך נוצר איזה קשר-שהוא לטוב ולרע. לכן שמחנו לשמוע ששרגא מוצא את דרכו בחוץ, בעבודה קשה והרבה רצון. שמחנו לשמוע שהתחתן, ובונה לו בית. אמרנו - הנה עלה על דרך המלך.
והנה באה המלחמה וקטעה הכל באכזריות. העבודה, הבית החדש, יונה והתנוק שציפו לבואו -
ופתאום, הסוף. חיים בתחילת תנופתם שנגדעו לפתע.