"לא מלים, לא מכתבים ולא ציונות הם נחמה על אבדנו של שאול. נראה לי שהנחמה היחידה, אם קיימת בכלל, היא העובדה שאהב מאוד את מקצועו והעריך את הסכנה הכרוכה בו. ואולי עוד נחמה יש בעובדה ששוליק הוערך בידי מפקדיו וחבריו בטייסת כטייס טוב וקברניט מצוין. ימים אחדים לפני האסון סוכמה 'תכנית האיושים' לשנים הקרובות, ושוליק 'זכה' בתפקיד של סגן-מפקד-טייסת. 'זכה', מאחר שהיה ויכוח - המועמדים האחרים לתפקיד היו בכירים עמנו וטובים מאוד. אך סוכם, על דעת כולנו, ששוליק הוא האדם הנאות - בזכות כישוריו וידיעותיו, ומעל-לכול בזכות תכונותיו האישיות. אין לי ספק שתכונותיו ורמתו המקצועית היו מקדמים אותו בהמשך דרכו בחיל. שוליק נשא בשני תפקידים בטייסת. האחד - פורמלי והשני - לא-פורמלי. התפקיד הפורמלי - מפקד גף-הדרכה -- תפקיד שחשיבותו רבה. והתפקיד הלא-פורמלי - הרוח הטובה של הטייסת. מדברי מפקדיו וחבריו ברור לי, שהקשר שנוצר בין אנשי הטייסת ובינך-ביניכם הוא קשר אמיץ וחזק, המעיד כאלף עדים על אהבתם והוקרתם של חבריו אליו."