ארנון נולד ביסוד-המעלה. בן למשפחה המעורה בחיי הארץ, וקרובה לנושאי הבטחון וההתישבות. אביו, סגן-אלוף, מג"ד בשיריון, שירת תקופה מסוימת בדרום הארץ, ובני המשפחה עברו להתגורר בסמוך אליו. מאוחר יותר חזרה המשפחה כולה ליסוד-המעלה.
ארנון למד בבית-הספר היסודי במושבה. המשיך בבית-הספר התיכון בכפר-בלום והשלים את לימודיו במגמת אלקטרוניקה.
במלחמת יום-הכיפורים נהרג יואב, אביו של ארנון.
ארנון גדל, והנה הוא נער. צנום, גבוה, שיער שופע תלתלים רכים וכהים, המשתפלים אלי כתפיים. בביתו, הוא סופג את אווירת האהבה לארץ, וממשיך בדרכו של אביו. מצטיין בכושר מנהיגות, וכנער, מארגן את הילדים במושבה לפעילות במסגרת "מכבי הצעיר", ומושך אותם אחריו לטיולים, מחנאות ושדאות. גילויי האחריות והנכונות לסייע ולהושיט כתף, מאפיינים את ארנון, הן כילד והן כנער. בגרות רבה ומסירות ניכרות בו - כשהוא מתרוצץ ומשחק עם חבריו, כאשר הוא עובד במשק ומסייע למשפחתו וגם כשהוא טורח ומשקיע בלימודיו.
בית משפחת וספי, ביתו של ארנון, משמש כמרכז לחבריו, ופתוח לכל ידיד. חברים אלו, אכן מקיפים את ארנון, בכל שעה, ביום ובלילה. עם פרוץ מלחמת שלום-הגליל, עת נקראו הגברים לשירות מילואים, נחלץ ארנון לסייע בקטיף המשמש במשקים ורותם לעבודה את חבריו מהסביבה.
בהגיע שעתו להתגייס, דרכו ברורה לו, ועל אף היותו יתום, הוא תובע את זכותו להתנדב ליחידה קרבית. כך, בעקשנות ובכוח רצון עז, מפלס לעצמו את הדרך אל סיירת צנחנים. לאחר סידרת אימונים בסיסיים כטירונים, נשלחו חברי הצוות של ארנון לחזית בלבנון. ארנון, כבר אז, הספיק להתבלט כאדם חברותי ונעים. התנדב לכל פעילות וזכה להערכת מפקדים ולוחמים כאחד.
היחידה פעלה בהרי השוף, במטרה להפסיק את הקרבות בין הדרוזים לנוצרים. בעת שנע הכוח בטור נגמ"שים, עמד ארנון בצריח הנגמ"ש עליו נבחר לפקד, מבין חבריו הצעירים ביחידה.
הכוח נתקל במחסום. בעת שניסה הנהג לעקוף את המחסום, התהפך הנגמ"ש. ארנון הספיק להזהיר את חבריו, בפקודת "היכון להתהפכות", שהצילה את חייהם. ארנון נהרג, שבעה חיילים נוספים נפצעו.
הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בראש-פינה.