המוטיבציה, ההתלהבות, המרץ וההחלטיות.
הפתיחות, הנכונות התמידית לסייע, הגמישות וההבנה.
הכושר, הכישרון והרב-גוניות. השורשיות, הלהט והאיכות.
המפקד, הלוחם, הסייר.
המסעות והמסדרים, ואחר-כך הריצות, האימונים, התרגילים, הניווטים והלילות הלבנים...
וגם: הטיולים, המדבר והג'יפים.
השיחות ביום ראשון, השיחות ביום שישי...
השבתות הרבות והמשותפות.
החול של תקוע, הסלעים ברמת-הגולן, השרב בבקעה והגשם בנטוף. הבננות של שער-הגולן, הכותנה של מעוז-חיים והתפוזים של בית-ליד...
הסטנדרטים שהציב בפנינו אורי, והמשמעות שהעניק בעצם, אישיותו למלים "קצין" ו"מפקד", הותירו אותנו, לוחמיו וחייליו, הרחק מאחור.
החלל שהותיר - גדול מכדי יכולתו של מישהו למלאו...
אנחנו לא נשכח.
אלון