טוראי ישראל בדולח ז"ל

מעלה החמישה 20.5.48
לאהובי היקרים שלום!
כשחזרתי מהר ציון חיכתה לי באהלי הפתעה חשובה. שני מכתבים מהבית הנושאים את התאריכים 19.4 ו-10.5 וחבילת השי לפסח.
יום חג הוא לי יום חידוש הקשר עם הבית אחרי הפסקה של למעלה מחדשיים ולאחר כל מה שעבר עלי במשך כל הזמן הגורלי הזה.
---
אני מצטער על אשר לא יכולתי לבלות את הפסח בבית כרגיל. בזמן הפסח עשיתי מה שא"צ גרינברג קורא "להתפלל לשלום ירושלים עם רובה".

בימים האחרונים עבר עלי מאורע שיחקק בזכרוני לעד. אולי יכעס עלי החבר הנכבד "הצנזור" על ספרי זאת לכם, אך אינני יכול להתאפק. אני חושב שהכבוד הגדול ביותר, שנפל בחלקו של יהודי לוחם לאחר 1800 שנה הוא להשתתף בכיבוש הר-ציון, לפרוץ את חומת העיר העתיקה ולהתחבר עם יהודים. זאת בצעו חברי ובינהם גם "עבדכם הנאמן"
נשארנו נאמנים לשמנו ("הפורצים") וכן ביצענו את שורת הימנוננו "ראשונים תמיד אנחנו, אנו, אנו הפ..."
ד"ש לכל הקרובים. כתבו במהרה!