רס"ל דוד גאלאל ז"ל

אלבום תמונות

דוד נולד בכ"ד כסלו תשכ"ד (10/12/83) ברמת גן. בן לאברהם וזהבה גאלאל ואח לזאב ומרים. למד בבית הממ"ד "עציון" ביד אליהו, במכינה ישיבתית בני עקיבא בגבעת שמואל ובישיבה העירונית תל אביב. נחשב לילד מחונן ולמד בחוגים של "נוער שוחר מדע" באוניברסיטת בר אילן. היה חניך בתנועת בני עקיבא. בצבא, התגייס לחיל השריון והיה למפקד טנק. בעקבות מלחמת של"ג, שירת תקופה ארוכה בלבנון. לאחר שחרורו למד בחוג לכלכלה ולמדעי המדינה, באוניברסיטת בר-אילן. במקביל ללימודיו עבד בתחום הפירסום והשיווק. דוד נהרג בתאונת דרכים בעת שרותו במילואים. בט"ו בתמוז תשנ"א (27/6/91) בן 27 במותו.
דוד היה איש ספר, מגיל צעיר מאוד קרא הרבה ספרים, הרבה יותר משהיה לספריה להציע. כשדוד היה שקוע בספר הוא לא שמע כלום, אי אפשר היה לדבר אליו, כולו היה בתוך הספר, אבל כולם שמעו אותו: כי היה צוחק, מתפעל, מתפלא בקול רם, נהנה מכל רגע. משסיים את הקראיה, היה מתמצת את העיקר בפני כל אוזן קשבת, משתף את כולם במידע החדש, ממליץ לאחרים לקרוא.
לדוד היתה משיכה לדברים גרפיים, בתיכון אהב את הציורים של אשר, עם המדרגות שממשיכות ויורדות לנצח, או המפלים שיורדים בתנועה סיבובית לעולמים, הדגים שהופכים לציפורים או היד האחת המציירת את השנייה. בשלב מאוחר יותר התעניין בפירסום, ביצירת פרסומות מקוריות. הוא אהב דברים יפים, שרב בהם הנסתר על הגלוי, שהשקיעו בהם הרבה מחשבה ומעוף. דוד אהב את הצבא. למרות השרות הקשה בלבנון, דוד מעולם לא התלונן. במבט לאחור נראה כאילו צבע את הכל בוורוד: הוא תמיד הדגיש את השליטה של מפקדיו במצב, את יופיין של הנערות בלבנון, את טעמם העסיסי של של הדובדבנים. תיאר בהרחבה את הניסים והנפלאות שקרו לו באותו שבוע, מקרין אופטימיות, כאילו מדובר בהרפתקאה חולפת ולא במצב של מלחמה. דוד במיוחד אהב את המילואים. שם היה צעיר בחבורה, ידע להנות מהקפה שהכינו עבורו "הזקנים", להתפנק. אך בשעת מבחן כשנדרשה פעולה, היה מתנדב עם חיוך על הפנים אך נחוש בדעתו, להיות הראשון לביצוע. ללא מילים, רק על ידי קשר עין עם המג"ד הושגה תמיד בהסכמה, דוד בין הפורצים.
לדוד היו המון רעיונות. איך להרויח כסף, איך לייעל ולשפר דברים. בכל יום צץ לו רעיון חדש או תוכנית יחודית. מה למכור, מה ללמוד או מה לעשות. את רוב רעיונותיו ניסה גם ליישם. בהתלהבות היה מכין תוכנית רב כיוונית הכוללת המלצות לדרכי היישום, ומספר פתרונות וחלופות שיתנו מענה לכיוונים שונים העשויים להתפתח בעתיד. היה קל לכולם להיסחף איתו בדמיון ולראות איך בקרוב, מחר, הכל מתגשם, מצליח. היה לו רצון לנסות ולטעום, להעיז ואפילו להסתכן. תמיד בריצה קדימה, נגד השעון, נגד הזמן.