גיורא, ידידו-לחיל: השעה היתה שעת-ערב מאוחרת. הגעתי לפלוגת-הטנקים המאובקים, והכול היה חשוך. הפרצופים זעופים והאנשים עסוקים איש-איש בעבודתו. הרגשתי עצמי אורח לא קרוא. לפתע חיוך, הושטת-יד ו"אפשר לעזור לך?" כך הכרנו. חיוכו של אורי פתח לפני את הקשר עם שאר אנשי הפלוגה. ההרגשה-הביתית - חביבותו, נוכחותו וכושר-ארגונו סייעו להצלחת העבודה אשר לשמה באתי. והיו אלה שוב חיוכו, והפרידה מעלי שליווני בשעה שעזבתי את הפלוגה לאחר שהות-קצרה בה.