כך תיאר ד"ר משה ברנט, מנהל המחלקה, את דני בעבודתו: "המחלקה הייתה לו בית, והוא הזדהה עמה כליל, עם תפקידיה, מטרותיה וצרכיה. עד כמה שהקדמתי לבוא בבוקר למחלקה - דן היה כבר שם; אם נכנסתי בערב - דן היה שם או זה עתה יצא, או זה עתה התקשר. בחופשות מן המילואים היה עובר תחילה דרך המחלקה ואחרי-כן ממשיך הביתה - כנראה זכה לטעום את הטעם המתוק של השילוב המלא בין חייו האישיים וחיי הרפואה. בעבודתו כרופא שילב מיומנות וידע מקצועי, פרי לימוד ממושך ומעמיק, ברגשות אהבה ורצון לעזור לכל נזקק".