תפריט נגישות

רב"ט מרדכי מוטי כהן ז"ל

כיבוש רצועת עזה 7-5 ביוני 1967

על הרצועה הגן כוח גדול בפיקוד הדיביזיה הפלשתינאית ה-20. זו כללה שתי חטיבות חי"ר פלשתינאיות, 2 גדודי שריון מוקטנים, 2 גדודי תותחי שדה, שתי חטיבות משמר לאומי, 3 גדודי חי"ר מילואים, גדוד קומנדו פלשתינאי 329, גדוד פדאיון 141 וכ-5 גדודי התנגדות עממית, שאורגנו ממחצית חודש מאי.
ברצועת עזה רבים השטחים הבנויים שבהם רחובות צרים, ורבים השטחים המעובדים שבהם מדרגות עיבוד ותעלות - שטחים הקשים לתנועת רכב ושריון. לכיבוש הרצועה יועדה חטיבת החי"ר המוגברת 11 בפיקוד סא"ל יהודה רשף, שכללה 4 גדודי חי"ר ויחידות חטיבתיות, ותוגברה בגדוד טנקים פיקודי ובגדוד צנחנים סדיר על זחל"מים. הסיוע כלל גדוד תותחי-שדה וגדוד מרגמות כבדות.
בתחילה שלל שר הביטחון את תוכנית הפיקוד לכיבוש רצועת עזה מיד עם תחילת המלחמה. הוא חשב שהרצועה תנותק לאחר כיבוש פתחת רפיח ואל-עריש ושהכוחות בה יכנעו ללא קרב. אולם כשעתיים לאחר תחילת הלחימה נתן המטכ"ל לאלוף הפיקוד את אישורו לכיבוש הרצועה, כדי למנוע את הפגזת ישובינו משם, ולשם ניצול פריצת חטיבה 7 דרך ח'ן-יונס ורפיח, שהוערך כי מוטטה את מערכי האויב בדרום הרצועה.
משימתו של הכוח העיקרי היתה להגיע לצומת ח'ן-יונס ומשם להמשיך צפונה ולכבוש, עד הערב, את עלי אל-מונטר ועזה, משימת גדודי החי"ר היתה להשתלט על דיר אל-בלח וח'ן-יונס ולכבוש את מוצב אל-קובה שמדרום לעלי אל-מונטר. שני גדודי חי"ר נועדו לחדור לעזה.
צוותי הקרב המשוריינים הגיעו למבואות עזה, אך ההתקפות על ח'ן-יונס ודיר אל-בלח נהדפו.
ההתקפה חודשה בבוקר ה-6 ביוני, כאשר החטיבה תוגברה בצוות קרב גדודי מוגבר מחטיבת הצנחנים בפיקוד המח"ט ובפלוגת טנקים מכוח 'אשכולות' המטכ"לי. עזה נכבשה, אך ההתקפה על ח'ן-יונס נהדפה שוב והיא נכבשה רק למחרת.
ביומיים הבאים השלימו כוחות החי"ר ויחידות הממשל הצבאי את טיהור השטח.

מתוך הספר "אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה