על יענק'לה
את יענק'לה הכרתי עם הצטרפי לגרעין. זוכרני, פעם אחת בבואי למקוה, משך את תשומת לבי בחור רחב גרם. היה זה ביום הפעולה השבועית. באותה פעולה דנו על הקבוצה, והאם יש בחיי חברה קיפוח וכבילת הפרט, או לא. הוא הגן אז על הדעה שחיי חברה אינם מקפחים את האדם, ובקבוצה מוצא האדם את המקום האידאלי להתפתחות עצמית וחברתית. אכן, אופייני היה הדבר ליעקב. בשנותיו האחרונות לפני בואו אלינו היה בהכשרה, ושם קבל את דעותיו על חיי השיתוף בחיי המעשה, והשפעתם על הפרט. ולא כמונו שהיינו עד אז חסרי ניסיון (כיום הספקנו במקצת לעמוד על מהות דבריו). לא רק בשטח זה בלבד היה ניסיונו עשיר משלנו. כל הלך מחשבותיו היה כשל אדם שהספיק וראה הרבה בחייו, ולכן כינינו אותו בשם "הזקן".
מטבעו היה שקט, ולא הרבה להג. אך תמיד כשישבנו בחבורה קטנה היה מספר על עצמו בעבר ואת מסקנותיו לשמור דרכו בעתיד.
גם בשטח הצבאי היה יעקב מנוסה מאיתנו. הכשרתו הקודמת היתה לפני בואו אלינו היתה מגויסת בפלמ"ח, ועסקה בליווי שיירות. עם בואו אלינו, ואנו אז בתוך קלחת הקרבות, סייע לנו לא פעם בעצה ובהדרכה. אך לא הספקנו לרכוש הרבה מנסיונו הרב של יענק'לה. בקרב על שילתא ניתקו חייו.
יהי זכרו שמור עמנו.
אליק
מתוך הספר "לזכר הי"א", הכשרת גבע תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.