אלבום תמונות
בעית ההגשמה הפכה עתה, מבעיה השיכת רק לחוגים אידיאולוגים הדוגלים בצורת התישבות מסוימת, לבעיה אקטואלית כללית. מיותר לדבר על "צורך השעה" ו"הגנת המולדת". כולנו משוכנעים שאם לא ימצא נוער מאורגן, במספר רב, בישובי הספר שלנו - לא נוכל לקיים את מה שנקרא - עצמאות מדינית.
אילו קבלנו מיד את השלטון על המדינה המוצעת לנו, לא היה שום קושי בארגון צבא סדיר משך זמן מועט, אולם כל זמן שאנו חיים בתקופת מעבר - עלינו ליצור בעצמנו חיל-ספר אזרחי.
וכאן מתעוררת שאלה חשובה: הוכח שמן ההכרח הוא שצורת החיים בישובי הספר שלנו תהיה שתופית. זוהי הצורה הנוחה ביותר והיעילה ביותר. תהיה זו מבוצה או מושב, בני זרם פוליטי זה או אחר.
חשיבותו של ישוב כמו מתולה גדולה, אך פחותה לאין-ערוך מחשיבותן של משגב-עם או מנרה. וכי איננו צריכים לשאול את עצמנו לאור עובדה זו: מדוע דוקא אותם נערי-רביבים, מנרה ובית-הערבה, חייבים לשאת בנטל ההגנה על הישוב? האם שנתים שרות בחטיבה, שגם מהן משתמטים אלפי נערים, פוטרות מהמשך? מדוע אין הגיוס מחייב המשך בצורת התישבות חקלאית?
האין הכרח בהתישבות מידית של עשרות נקודות חדשות? ומי יעשה זאת?
הנה בא זרם המוני של עליה, הרוצה לחיות בעיר, שחייה קלים יותר, ויתכן שאף מגיע לה הדבר לאחר כל שנות הסבל והנדודים. על הנוער שלנו לפנות לעליה זו את מקומו. אין לנו כיום זמן ויכולת להתחשב בלבטיהם החברתיים של החברים העוזבים את ההכשרות. חבר שאינו מרגיש עצמו בטוב - יפנה להכשרה אחרת - אך בל ילך לעיר ולמושבות.
מלבד כל אלה - עלינו להפסיק כליל את ההסתה הנמרצת של חוגי המעמדות הקפיטליסטיים נגד ההליכה למלוי שרות החובה בהכשרה. נמצאים כיום מורים (דר. ה. מ"הרצליה") המקדישים לכך זמן רב בתוך תכנית למודיהם ואחריה, בלי שים לב שכיום הטפה זו היא אנטי לאומית. לכאלה יש לבלום את הפה או לסלקם ממשרתם.
עלינו לפנות אל הארגונים הפורשים ולדרוש מהם שיצרפו את חבריהם אלינו. הנערים העוסקים פעמים בשבוע בהדבקת כרוזים, מן הראוי שילכו להניח צנורות בנגב.
יש להכריז על חובת גיוס לפי הוראות הסוכנות, ולהפסיק את הנהירה לחו"ל, לשם "השתלמות בלמודים", אין לנו כרגע די זמן וכסף לכך. על הממשלה הזמנית היהודית...
(בלי סיום).
מתוך "רעינו" הכשרת בית השיטה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח